ההמצאה הכי טובה בעולם

פרק 21- בחזרה לטירה

שאר ימי החופש חלפו במהירות. ארתור ויזלי שוחרר מבית החולים ומצב רוחם של כל דיירי כיכר גרימולד היה בשמיים. למעט סיריוס, שנהיה שקט ומדוכא ככל שהחופש התקרב לקיצו.
הרמיוני בילתה את כל הלילות עם פרד אך במהלך היום השתדלה לבלות הרבה עם הארי, ג'יני ורון.
כששבו להוגוורטס התבשרו כי 10 אוכלי מוות הצליחו לברוח מאזקאבן.
"אני מוכן להתערב איתכם שהסוהרסנים לא ניסו לעצור אותם. גם הם בצד של אתם-יודעים-מי," רון רטן כשבחן את הכותרת המאיימת ב'נביא היומי'.
"זה לא הגיוני שאנשים לא מבינים שהארי דובר אמת," הרמיוני מלמלה, מלאה במחשבות.
הארי חייך חיוך כאוב. "יותר קל להאמין שאני שקרן חולה-תהילה מאשר להאמין שוולדמורט חזר."
בראשה של הרמיוני ניצת רעיון, במהלך ההפסקה הבאה היא הייתה עסוקה בלנסח מכתב והשאילה את הדוויג מהארי על מנת לשלוח אותו.
היציאה הבאה להוגסמיד קרבה, היא תוכננה ליום האהבה. למורת רוחן של ג'יני והרמיוני – הארי הוזמן לדייט על ידי צ'ו.

"אנג'לינה לא מאפשרת לקבוצה לצאת להוגסמיד. היא חושבת שאנחנו צריכים להישאר ולהתאמן, ואין ספק שהיא צודקת. אנחנו גרועים," מלמלה ג'יני בארוחת הבוקר. היא נראתה מדוכאת והרמיוני שיערה שיש קשר בין הדייט של הארי וצ'ו ובין מצב רוחה.
"רוצה לצאת איתי לדייט ביום האהבה?" פרד שאל אותה באגביות. "אולי יצא לי משהו טוב מזה שהושעתי מהקבוצה."
"אני אשמח לבלות איתך את הבוקר, פרד. בצהריים קבעתי פגישה עם ידידה-ותיקה, הארי ולונה," אמרה הרמיוני. "אבל בלי מתנות ליום האהבה. ובתי קפה. וקופידונים. אני לא אוהבת את היום הזה."
היא דמיינה את בתי הקפה בהוגסמיד מלאים בזוגות מתמזמזים וקצת רצתה להקיא. בנוסף, יש חגים וימי הולדת בשביל מתנות. היא לא רצתה להיות מוטרדת מעוד מועד שצריך לשבור את הראש על מתנה בגללו.
"את הבוס," פרד הנהן ופנה להמשיך את שיחתו עם לי וג'ורג'.
הרמיוני החזירה את מבטה לג'יני וגילתה את מבטה המשועשע פרוש על פניה.
"מה?" הרמיוני רטנה.
"את מנהלת את חיי האהבה שלך כמו שאת מנהלת את כל חייך – וזה קורע."
-
ביום היציאה להוגסמיד הרמיוני חיכתה לפרד במועדון גריפינדור. הוא הגיע כששיערו פרוע וחיוך פרוש על שפתיו. "היי אהובה," אמר לה ונשק על לחיה. הרמיוני הושיטה ידה ואחזה בידו בתגובה.
"פרד, חשבתי על משהו," היא אמרה כשהתחילו לצעוד, עוצרת במקום. "אולי לא נלך להוגסמיד?"
"לאן תרצי שנלך במקום?" שאל. היא שמחה שלא פסל את הצעתה על הסף.
"אל החדר שלך. יש לי כמה שעות עד שאני צריכה להיות בהוגסמיד."
פרד פרע את שיערה בידו, מחייך לעצמו. "את מבריקה. פשוט גאונה. אין היום בטירה אף אחד... ידעתי מה אני עושה כשהזמנתי אותך לצאת איתי." הוא משך בכתפיו.
את השעות הבאות בילו השניים במזמוזים על המיטה של פרד. כשהתעייפו, הרמיוני נשכבה מעליו במיטה, משעינה את ראשה על חזהו החשוף. היא החלה לספר לו את התכנית שרקמה ועבורה היא צריכה להגיע להוגסמיד בצהריים.
הרמיוני הייתה לבושה רק בתחתונים בשלב זה וכך היה גם פרד. הוא שיחק בשיערה כשאמר – "זה חכם וגם מטורף לגמרי, 'מיוני. אהבתי מאוד".
-
בצהריים הרמיוני מיהרה לצעוד להוגסמיד. היא פגשה את הארי בבר, עם לונה וריטה סקיטר.
הרעיון שהגתה במוחה היה לאיים על ריטה בכך שתחשוף את היותה אנימגאית במידה ולא תסכים. הבקשה של הרמיוני הייתה שריטה תפרסם ב'פקפקן' ראיון עם הארי בו הוא יספר על חזרתו של הלורד וולדמורט.
הפגישה הלכה טוב מהצפוי, וכשחזרו שלושתם מהוגסמיד לבית הספר, לונה הצחיקה את שניהם בחיקויים מוצלחים של ריטה.
"זה הולך להיות מדהים!" הכריזה.
-
בערב הרמיוני והארי ישבו במועדון ועבדו על שיעורי הבית שלהם בשתיקה, כשפרד וג'ורג' הצטרפו אליהם לפינת-הישיבה.
"רון וג'יני לא כאן?" שאל פרד והביט סביב עד שמצא לעצמו מקום ישיבה. כשהארי הניד בראשו לשלילה הוא אמר, "יופי. הסתכלנו על האימון שלהם. הולכים לשחוט אותם. הם לא שווים כלום בלעדינו."
"אל תגזים, ג'יני לא כל כך גרועה," אמר ג'ורג' בהגינות והתיישב לצידו של פרד. "האמת, לא ברור לי איך היא נהייתה שחקנית כזאת טובה למרות שאף פעם לא הרשנו לה לשחק איתנו..."
"מגיל שש היא פורצת למחסן בגינה שלכם ומוציאה את המטאטאים שלכם כדי להתאמן כשאתם לא רואים," אמרה הרמיוני מעל ערימה גבוהה של ספרים לשיעור לחשים עתיקים.
"אה," אמר ג'ורג', שנראה דיי מתפעל מהתיאור. "טוב- זה באמת הסבר."
"רון כבר הצליח לחסום איזה גול?" שאלה הרמיוני.
"הוא מצליח כשהוא חושב שאף אחד לא מסתכל," אמר פרד וגלגל את עיניו. "כל מה שצריך לעשות בשבת זה בכל פעם שהכדור מגיע לצד שלו, לשכנע את הקהל להפנות לו את הגב ולשוחח בינם לבין עצמם." הוא קם שוב, פוסע באי-שקט לעבר החלון והביט החוצה אל המגרשים.
"אתם יודעים, קווידיץ' היה בערך הדבר האחרון שהיה שווה להישאר עבורו בהוגוורטס."
הרמיוני שלחה בו מבט חמור.
ג'ורג' נחפז להגן על האמירה הקשה של אחיו. "את יודעת שלא אכפת לנו מהבחינות. והחטיפים-למבריזים שלנו מוכנים לשיווק. גילינו איך להיפטר מהשלפוחיות ההן." הוא נאנח והוסיף, "אני לא יודע  אם בכלל בא לי לראות את המשחק. אם זכריה סמית' ינצח אותנו אני חושש שאיאלץ להרוג את עצמי."
"להרוג אותו, עדיף," אמר פרד בתקיפות.
וכפי שחזו- המשחק נגמר בהפסד מכריע להפלפאף. הארי ניסה לנחם את ג'יני ורון נראה אפור יותר מאי פעם.
"אין לי אפילו לב לצחוק עליו," אמר פרד והסתכל על דמותו השפופה של רון. "אם כי- כשהוא פספס את הקליעה ה-14..."
הוא הניע את זרועותיו בתנועות פרועות כאילו הוא שוחה פרפר בעמידה.
"טוב, אני אשמור את זה לאיזו מסיבה, מה אתה אומר?" ג'ורג' הנהן בהסכמה בתגובה לשאלתו.
-
ביום למחרת הכתבה על הארי התפרסמה. שולחן גריפינדור התמלא בינשופים שמסרו להארי מכתבים מהקוראים.
"יש כאן מישהי ששכנעת, הארי!" קרא לי ג'ורדן מהמשך השולחן.
"המכתב הזה הוא ממישהו שחושב שאתה טרללה," ג'יני זרקה את המכתב שקראה על הרצפה.
"היי, יש פה מישהי שכותבת שהיא מאמינה לי!" הכריז הארי, נרעש כולו.
אמברידג' לא אהבה את המתרחש בלשון – המעטה. היא פרסמה איסור מוחלט לקרוא או להחזיק בעיתון 'הפקפקן'. דבר שגרם, באופן ישיר, לכל תלמידי הוגוורטס לקרוא בו ולהחזיק אותו.
"את גאונה, 'מיוני," חייך פרד ועטף אותה בחיבוק במסדרון בהפסקה בין שיעור לחשים עתיקים לשיעור היסטוריה של הקסם של אותו היום.
כמה צחקוקים נשמעו מאחוריהם. אלו היו לבנדר ופארוואטי. מאז שפרד והרמיוני התחילו לצאת בפומבי, שתיהן לא הפסיקו להמטיר עליה שאלות חודרניות בנוגע לזוגיות שלהם.
היא ניסתה להתחמק, מרגישה מאוד שלא בנוח. אך שתיהן היו נחושות מאוד להשיג את המידע בו חפצו. כך הרמיוני התחילה לבלות פחות ופחות בחדרה, יוצרת כמה שפחות אינטרקציה.
"מה יש להן?" פרד המהם לאחר ששתיהן חלפו על פניהם.
"קשה להן להתמודד עם העובדה שאני לא מספקת להן מידע ישיר על יחסי המין שלנו," הרמיוני גלגלה את עיניה.
פרד הרים את גבותיו. "הן חושבות ששכבנו?"
"כמובן," ענתה הרמיוני בטון ציני למדי. "הרי אחרת, למה שתלמיד בשנתו האחרונה בתיכון יבזבז את זמנו עם תלמידה בשנה החמישית?"
פרד גיחך. "יפריע לך אם אני אתיישב לידן בארוחת הערב ואתייעץ איתן על כך שאני לא יודע מה לעשות, כיוון שאני לא מרגיש מוכן לקיים איתך יחסי מין עדיין ואת פשוט ממש לוחצת עליי? אני מרגיש שאני יכול בקלות לנפץ להן את הבועה שהן חיות בה."
"הוו," הרמיוני נאנחה, עיניה זורחות. "זה יהיה פשוט נפלא, פרד."

הפרק הקודם		הפרק הבא