קוסם בלח"י

פרופסור מקונגל הכתה בידה על השולחן בכעס "בא אחרי למשרד המנהל."
"אין צורך." נשמע קול מאחורי יצחק. יצחק הסתובב וראה את פרופסור דמבלדור מלווה בקצין ארני שיצחק כבר הכיר ואדם אחר, גבוהה וג'ינג'י לידו.
"זה אדון ווזלי. ראש מחלקת פעולות בפלשתינה וזה, אני מניח שאתה זוכר, הוא הקצין ארני." הציג פרופסור דמבלדור ליצחק. יצחק קפא. המחשבה היחידה שעברה לו בראש הייתה 'אוי שיט, הרגע שמתי קץ לחיים היפים שלי.' הוא די צדק.
"טוב. שניגש ישר לעיניין? " שאלה פרופסור מקונגל. השאר הינהנו.
"מר יצחק היקר יש לך שלושים שניות להבהיר מאיפה אתה ידעת על זה, למה סיפרת על זה, מי זה ערן, ולמה חתמת את שמך בשם תמיר ולא בשמך האמיתי, יצחק. שלושים שניות מתחילות עכשיו." יצחק שתק מנסה להגיד על חילופי הדברים.
עשר שניות חלפו והגרון של יצחק התייבש כמעט לגמרי. יצחק ידע שאם לא יגיד להם משהו הם יתנו לו שיקוי שגורם לו לומר רק את האמת. ערן לימד אותו את זה בשיעורים שעשה לו על מה קורה אם מנסים להוציא מידע, הוא אמר שאם יצחק ישתה את השיקוי כלום לא יוכל להיסתתר.
אותו יום הוא חזר הביתה וחיכה ער ליעקב שיחזור גם הוא הביתה. כשהוא סוף סוף חזר בשעה מאוחרת שאל אותו יצחק אם יש משהו לעשות לגבי זה ויעקב פשוט נתן לו בקבוקון של שיקוי קטן ואמרתי לו לשתות לגימה כל יום. כשייגמר אמר לו וזמן עוד בקבוקון. למחרת ערן לימד אותו לחש זימון.
עשרים שניות עברו. אבא של אני, הקצין ארני ושני הפרופסורים נראו קצרי רוח. יצחק המשיך לשתוק. הוא קיווה שהשיקוי שיעקב נתן לו יעבוד.
חצי הדקה עברה פרופסור מקונגל נאנחה. "ממש קיוותי שלא נגיע לזה. " היא לקחה מעט אבקה מהעציץ שמעל האח ,הכניסה את ראשה אל האח וצעקה "פרופסור סנייפ יהיה נחמד אם תבוא למשרדי ברגע זה." כרגע כל הספקות של יצחק לכך פרופסור מקונגל שונאת את פרופסור סנייפ אושרו וכעבור שניה פרופסור סנייפ הופיע מהאח עם שיקוי קטן בידו.
"מי הקורבן? " שאל עם ניצוץ בעיניו.
פרופסור מקונגל החוותה בראשה על יצחק והניצוץ בעיניו של סנייפ רק התגבר. "ליהודון הקטן! " ציפצף בשמחה ובפתח את הבקבוקון ברעש פקיעה קטן. יצחק ניסה להתחמק אך הקצין ארני נאחז בו ומנע ממנו לזוז.
"אל תתנגד." יצחק קיווה בכל ליבו השיקוי יעבוד ופתח את פיו בחוסר רצון.
סנייפ נראה עליז במיוחד ו טיפטף כמה טיפות אל תוך פיו של יצחק.
הייתה דממה העולם עוצרים נשימה לראות אם השיקוי עבד.
נשימותיו של יצחק האטו ואביו של ארני פתח את פיו לראשונה.
"אז... עכשיו כשכולנו רגועים תספר לי בדיוק מה זה המכתב הזה."

הפרק הקודם		הפרק הבא