אילו לא הייתי קוסם

כולם ללכת לקרא את הפאנפיק החדש שלי, "וילכו פרד וג'ורג' "!

"הארי" שמעתי את דראקו גונח. פקחתי את עיניי וגיליתי את דראקו שוכב לדי, אוחז בירכו בכאב.

"אתה בעטת בי"! הוא אמר בזעם.

"אוי" פלטתי "זה היה מתוך שינה, אתה בסדר"? שאלתי.

"בסדר, בסדר" אמר דראקו ואז התרומם מהמיטה וצלע לאמבטיה.

"אתה לא מתכוון לקום"? הוא בירר כשיצא, לבוש ומאורגן וגילה שאני עדין שוכב במיטה.

"אני חושב שאשאר לישון עוד קצת" אמרתי והתהפכתי לצד השני.

"טוב הארי" אמר דראקו, הדביק נשיקה על אוזני ויצא מהחדר בשקט.

התכרבלתי עמוק בתוך השמיכה, נהיה לי קר כשחום גופו של דראקו נעלם. אילצתי את עצמי לקום אחרי שעה, כשהתחלתי לתהות מה דראקו עושה לבד למטה.

"  "bad news(חדשות רעות) אמר דראקו ברגע שנכנסתי לסלון.

"מה קרה"? שאלתי והתיישבתי על ידו, מאפשר לידו לסדר קמט בחולצתי.

"פנסי אמרה לי, או יותר נכון הודיעה לי, שהיא עוברת פה בסביבה היום, אז היא תעלה לבקר אותי" נאנח דראקו.

"טוב, אני מתחפף מפה כשהיא באה, אין לי סבלנות לקירצוצים שלה" אמרתי בהחלטיות.

"לאן תלך"? בירר דראקו.

"אמ... לשחק כדורגל" עניתי כשנזכרתי במגרש שראינו אתמול.

"אה.. אוקי, סבבה" ענה דראקו "בא לאכול".

אכלנו טוסטים שרופים שניסיתי להכין, בעקבות הזילזול שדראקו הפגין ביכולות הקולניריות שלי, מה שבהחלט התגלה כנכון.

"דראקו"! קראתי פתאום בקול.

"מה קרה"? שאל דראקו, שנבהל.

"שכחנו מהבריכה"! אמרתי בהלם.

"לא שכחנו, פשוט לא היה לנו זמן".

"טוב, אז עכשיו יש לנו זמן. מתי פנסי אמרה שהיא מגיעה"? שאלתי והצצתי לשעון.

"בשלוש" ענה דראקו "יש לנו שלוש שעות להיות בבריכה".

"קול" אמרתי "יש לך בגד ים להביא לי"?

דראקו הציג לפני שלושה בגדי ים. אני בחרתי צהוב עם גלשנים ודראקו בחר כחול עם פסים אדומים. עלינו אל קומת הגג ונכנסנו אל המלתחות, כדי להחליף אל בגדי הים.

"מה אתה בוהה"? חקר דראקו כשראה שאני מהופנט אליו. הוא בדיוק יצא מחדר הלבשה, ועורו הבהיר נצץ בשמש הצהריים.

"אתה" התחלתי לומר והתקרבתי אליו "פשוט כל כך" דחפתי אותו אל הקיר מאחוריו "חתיך"!. דראקו צחק וניגב את שפתיו הרטובות שנישקתי הרגע.

"מי שמדבר" הוא סקר את גופי השזוף. חמימות פשטה בי כשהוא החליק את ידו על שרירי הבטן הקשים והעביר בי צמרמורת.

פתאום קלטתי שאני נותן לו לדחוף אותי אל קצה הבריכה.

"דראקוווו"! הספקתי לצעוק לפניי שהוא דחף אותי למים הקרירים. עוד לפני שעליתי לפני המים שמעתי 'ספלש' אדיר, והבנתי שגם דראקו קפץ אל המים.

התרוממתי וירקתי החוצה את כל המים שבלעתי. דראקו צף לידי, מחייך מאוזן לאוזן. ניסיתי לתת לו בוקס במים, אבל זה היה כל כך איטי שזה נראה לי דגדג אותו.

הענינים התחממו מהר מאוד ותוך כמה דקות כבר שכבנו אחד על השני על מזרון הים הענק שצף במרכז הבריכה.

"התגעגעת לזה, אה פוטר"? שאל דראקו בקולו המאלפויי.

"לא יאומן עד כמה" גנחתי בחיוך ונתתי לגופי להיסחף אל התחושה החמימה שיצרו אצבעותיו על עורי.

"טוב, אני מניח שאנינו צריכים לצאת עכשיו" אמר דראקו אחרי שעתיים.

"כן" אמרתי באנחה "פנסי אמורה לבוא תכף".

"הי, הארי, תפסיק" מחה דראקו כשניערתי את שיערי הרטוב, משפריץ טיפות מים על כל חולצתו היבשה שהיה באמצע ללבוש.

צחקתי וניערתי את ראשי שוב, גורם לכל רעמת השיער השחורה שלי לעוף לכל עבר ולהרטיב כל מה שבסביבה, אבל דראקו מיד שלף מגבת מהכיסא לידו ועטף בה את ראשי. "ככה יותר טוב".

דראקו הציץ אל הטלפון שלו ואז הביט בי בהבעה רצינית "יש לך 10 דקות להתארגן לפני שהיא מגיעה".

"אוקי" אמרתי, קולי עמום מתחת למגבת "לך תביא לי בגדי ספורט".

"אני ממש מצטער שאתה צריך לצאת, אתה יודע.." הוא אמר כשהתלבשתי בבגדי הספרט. הוא העביר את ידי בשיערי, מנסה לשוות לו מראה טיפה יותר מסורק

"זה בסדר, זו לא אשמתך" עניתי ופרעתי את שיערי בחזרה ,וחוץ מזה, אני אוהב כדורגל".

ברגע שנגעתי בידית הדלת, צילצור רם בפעמון הקפיץ אותי.

"היא פה" לחש דראקו.

"אוף" לחשתי בחזרה "אם היא תראה אותי פה היא לא תתן לי לצאת".

"כנס לשם" הצביע דראקו על המסדרון הימני. נכנסתי למסדרון והתחבאתי מאוחורי בליטה בקיר.

שמעתי את הדלת נפתחת "שלום דראקו" אמר קולה המעצבן של פנסי.

"אה.. היי פנסי" גימגם דראקו, ואז אמר בקול רם מידי "בואי נלך לסלון" כדי לרמז לי שהם הולכים משם. חיכיתי עד שהפסיעות יתעממו ואז חמקתי מחוץ לדלת אל החום והיובש שבחוץ.

טוב, הפרק הזה יצא ממש משעם! אני מודעת לכך, אבל הפרק הבא יהיה יותר מענין. אז לא לנטוש!

הפרק הקודם		הפרק הבא