הבעיות של עולם הקוסמים

טוב, אני כל כך חיכיתי להגיע לחלק הזה של הסיפור ואני יודעת שהסוף  מאד צפוי וגם קצת דומה להארי פוטר... אבל... קריאה מהנה?

 מייקל קיפץ לכיוון אחד הדלפקים, היצור שהיה שם הרים את ראשו "אהמ,אהמ," מייקל כחכח בגרונו "ריילי-יש לך כסף מוגלגי?" הוא שאל אותי לא הבנתי מה זה מוגלגי אבל מה שבטוח אין לי פה כסף- "לא" עניתי

"אמממ, טוב מתברר שאין לנו איך להביא לך כסף-אנחנו צריכים לצאת..." אמר מייקל באכזבה והתחיל לקפץ לכיוון היציאה

"מה?!" רציתי להרוג את מייקל התגנבנו לפה בלי שאף אחד תפס אותנו ועכשיו הוא רוצה לצאת! אבל בגלל שזה היה מזר אם היינו עומדים לנצח במקום הזה לכן יצאנו כולנו החוצה והתיישבנו על ספסל קרוב היה שקט כשפתאום שרה קראה בכל:"

"אני חושבת שיש לי רעיון-בואו לספריה!"

"מה?!"

"הספרייה שהוקמה בסימטאת דיאגון ליפני שנתיים אחרי מותו של זה-שאין לנקוב בשמו!

"מי לעזאזל?" לא הבנתי

"לא משנה-בואו" היא אמרה וקמה כשאני מדדה עם מייקל מאחור הלכנו כמה דקות עד שהגענו עמדנו מול בניין ענק שרה נכנסה ואני ומייקל אחריה-נכנסו המקום היה ענק! (ושקט...) היו שם מיליוני ספרים ופופים וכורסאות שרה פנתה לספרנית בדלפק ושאלה אותה משהו הספרנית הצביעה לאיזה כיוון ושרה רצה לשם כשאני ומייקל מנסים גם לרוץ (לכו תרוצו אתם עם ילד נטול רגל-טוב לא נטול אבל הבנתם...) הגענו כשהיא כבר הייתה שקועה בדפי עיתון ישן היא הפכה אותם במהירות עד שהגיעה לכתבה שהכותרת שלה היא-"שושלת לסטריינג' " "מצאתי!!" היא קראה בקול עד שהספרנית הייתה צריכה להשתיק אותה התיישבנו על הפופים

"אמממ, שושלת לסטריינג', בלה,בלה, בלה-הנה!  נראה לי שזה התקווה שלנו" היא אמרה והחלה להקריא : " בלטריקס לסטריינג' הידועה בעוזרת הראשית של זה-שאין לנקוב בשמו נהרגה ליפני שנתיים בקרב הידוע על הוגוורטס מסופר שהשאירה אחריה ממון רב ואותו התכוונה להוריש לאחייניתה שציפתה שתהיה אוכלת מוות נהדרת ותשרת את האדון האופל נאמנה בעזרת הממון הרב, מבנק גרינגרוסט נמסר: אנו עוד מחכים לאחיינית שתוכיח שהיא אכן היא בעזרת חפץ לא ידוע שעובר במשפחת לסטריינג' במשך שנים רבות."

"הבנתם?"שרה אמרה "נגיד שאת היא האחיינית ההיא ואת רוצה את מה שמגיעה לך!"

"אבל לא צריכים חפץ?"

"אל תדאגי!" אמרה שרה והלכה לכיוון הדלפק "סליחה יש לכם המשך של הכתבה הזאת?" היא שאלה את הספרנית

"חכי שנייה חמודה אני מסיימת פה ומתפנה אלייך" אמרה הספרנית "כן, מה אתם צריכים?"

"יש את ההמשך של הכתבה הזאת?" שרה אמרה והצביעה על דף העיתון

"אה, יש סוג של המשך, כמה חודשים אחרי פרסום הכתבה יצאה עוד כתבה ממש דומה של עיתון מתחרה-הפקפקן אבל זה עיתון מאד מפוקפק לא הייתי ממליצה לכם להאמין למה שכתוב שם,אני יכולה לתת לך את הכתבה אם את רוצה" היא עלתה על סולם קטן והוציאה עיתון שדפיו כבר היו צהובים "שם התגלתה תגלית חדשה-אבל כבר אמרתי לך זה עיתון מפוקפק לא כדי להאמין לכל מה שכותבים שם" היא המשיכה "אומנם שם כתוב את שם הילדה-אבל כבר אמרתי מפוקפק"

"אז למה כתבו את שם הילדה אם לא בטוח שהוא נכון?" התערבתי

"אז-אחרי התבוסה של אדון האופל זה היה סיפור נרכש-כנראה שרצו להרוויח כסף" הספרנית החלה לאבד את סבלנותה

"את יודעת איך קוראים לילדה?" שאלתי

"כבר אמרתי לכם שלא כדאי להאמין-אבל אם את כל כך רוצה קוראים לה- רק רגע" היא התפנתה לאישה עם ילד קטן

"מה קוראים לה רק רגע?!" התבדח מייקל שרה דרכה עליו "אי-זה כאב!" ואז הספרנית חזרה

"אז איפה היינו?"

"בילדה..."

"או כן, קוראים לה-ריילי פרקר" בלעתי את רוקי.

הפרק הקודם		הפרק הבא