אטלנטיס

נקודת המבט של קייט:

אשדון נכנס לחדר. הוא הוריד את המטפחת מהפה שלי.

"אז החלטת סוף סוף להופיע מה?" סיננתי.

"אני לא חושב שהמצב עכשיו מאפשר לך להיות חצופה אליי" אמר בתקיפות. החוורתי.

"מה אתה רוצה?" סיננתי לבסוף.

"אה, אז עכשיו שהתוכניות בידי, אני מתכוון להרוג אותך" הוא אמר.

"מ-מה? מה זאת אומרת?" גימגמתי.

"נו באמת ילדה, לא ציפית שאני אשאיר אותך כאן לנצח. אני אהרוג אותך ואחריז מלחמה על אטלנטיס.

"רגע, אתה תהרוג אותי ותהחזיר מלחמה? מה ההגיון בזה?" אמרתי.

"שקט!" הוא צעק.

"ועכשיו.." הוא חייך והוציא חרב ארוכה.

-------------------------------

נקודת המבט של מיריאניה:

"טוב, אז אני חושב שהכול התחיל לפני המלחמה הגדולה של אטלנטיס" אמר הדוקטור.

"המלחמה? אם אשדון?" שאל ג'ייק.

"איזו עוד מלחמה הייתה?" אמר הדוקטור וגילגל עיניים.

"טוב, לפני 200 שנה הייתה את המלחמה ההיא-"

הדוקטור נעץ מבט בג'ייק. הוא השתתק.

"תבינו, באטלנטיס אף פעם לא אהבו מכשפים, עצם זה שחיים כאן מכשפים זה רק כי היו כאן שבטים של מכשפים" אמר הדוקטור.

"רוב המכשפים סולקו מאטלנטיס, אבל כמה נשארו בסתר." הוא המשיך.

"אני חייתי כאן 150, ולפני שהמלחמה התחילה גילו אותי" הוא המשיך.

"150 שנה?" אמר ג'ייק כאילו מדובר בבדיחה. 

"שקט" סיננתי לעברו.

"איך תפסו אותך?" שאל לין.

"הם עקבו אחריי אנשים כדי להיות בטוחים שאין בוגדים בעיר. הם נכנסו לבית שלי." הוא אמר.

"ומה קרה?" שאלתי.

"הם עלו עליי שאני מכשף." הוא אמר.

"איך? הם נכנסו לבית שלך?" שאל ג'ייק.

"לא! יש לי לחש הגנה שרק מי שאני רוצה שייכנס נכנס לבית שלי. הם הועפו אחרוה כמה מטרים." הוא אמר.

"ואז?" שאל לין.

"בדיוק אז חזרתי מהסופר. הייתה לי הרגשה שקרה משהו למגן" המשיך דוקטור פריט לספר.

"הם תפסו אותי. כמובן שהכחשתי הכול, אבל הם פרצו לבית שלי וגילו ספרים ואבקות וכל מיני דברים של מכשפים.." הוא נאנח.

"ואז?" שאלתי.

"ומאז אני כאן. אי אפשר להגיד ששירות בתי הסוהר הוא מושלם, אבל הוא בסדר." אמר הדוקטור ועישן עוד מהמקטורת.

"ואתם?" התעניין הדוקטור.

"אנחנו צריכים לברוח. עכשיו." אמרתי.

"אני מבין. אני יכול לעזור לכם." אמר הדוקטור.

הפרק הקודם		הפרק הבא