![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
מה קורה כאשר החצויים מגלים שהם קוסמים? איזה מין צרות יחפשו אותם עכשיו? את כל זה תקראו בספר :[)
פרק מספר 21 - צפיות: 39037
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר, גיבורי האולימפוס - זאנר: מתח, קומדיה - שיפ: כל הזוגות בגיבורי האולימפוס והארי פוטר, פלוס הפתעה קטנה :) - פורסם ב: 17.07.2015 - עודכן: 30.11.2015 |
המלץ! ![]() ![]() |
הפרק שלך
נ.ב- כן, אני יודעת שהשם של הפרק מבלבל, אז רק שתדעו- אנב'ת היא זאת שמספרת.
ישנתי באותו החדר עם פייפר הייזל וג'יני- האחות הקטנה מבין הוויזלים, עד ששמעתי רעש ניפוץ. קמתי ממיטתי בקפיצה שקטה ורצתי לכיוון המטבח.
ליאו היה שרוע על הריצפה בתנוחת ישיבה, מבעוד ידיו מושענות על ברכיו וראשו רכון. הוא החזיק בכל כוח ידו את בקבוק הוויסקי-אש שממנו שתה אדון וויזלי. הבקבוק היה ריק פרט לטיפה אחת או שתיים. ליד ליאו היו שברי כוסות שכנראה מהם הוא שתה. "ליאו?" שאלתי בזהירות. ליאו נענה ביפחת בכי. אפילו לא שמתי לב לכך שהוא בוכה, או לכך שהוא לבוש רק בתחתוני הבוקסר שלו. חזהו המצולק מרוב זמן בנפחיה היה גלוי, אך צלקת חדשה הופיע שם. הצלקת התחילה החל מעצם הבריח שלו והיסתיימה בקצה כלוב הריאות. הצלקת הייתה לבנה ובוהקת, והייתה רטובה מטיפות וויסקי-אש שזלגו מפיו של ליאו. הכופפתי כך שהצלחתי להסתכל בעיניו הנפולות. מראה פרצופו היה נורא אפילו יותר. עיניו היו אדומות ונפוחות, ונראו שקועות. פיו היה פוער וזלגו ממנו טיפות וויסקי אש. על לחיו המלוכלכות נחרצו נתיבי הדמעות שלא הפסיקו לזלוג. לחיו היו אדומות וסמוקות. "מה?" הוא ענה בימגום. קולו נטף טינה. "מה קורה לך?" שאלתי ברוך וניסיתי להניח את ידי על כתפו, אך לפני שידי הפסיקה להגיע לשם הוא תפס את ידי בחוזקה. הוא השיר את מבטו אלי. מבטו היה פראי, ונראה שדעתו טרופה. לאורח לחיו הימנית היה חתך מדמם שנדרם כנראה בגלל אחד שברי הזכוכית. "לי לא קורה כלום. לא. אבל הם מענים אותה. הם חטפו אותה וזרקו אותי עליכם. הם יודעים שהיא לא יכולה למות. בגלל זה הם לקחו אותה. הם לא רוצים שהנבואה תתגשם. הם... הם.." אמר ליאו במהירות. אם כל מילה הוא הידק את ידו על זרועי. נשכתי את פנים הלחי שלי והאמצתי לא לבכות. "מי?" שאלתי בקול רועד. "מי חטף אותה, ומי זאת?" ליאו החל להעלות סלילי עשן. "את החיים שלי." הוא אמר. ידי החלה לצרוב. דמעות עמדו בקצה עיני. נשחתי את שפתי בכוח, אך ליאו המשיך. "הם אמרו שרק עם אני יעזוב הם יתנו לה ללכת. אני חייב ללכת. אני חייב ללכת." הוא אמר, ובמילים אלה הוא שמט את ידי וקם על רגליו. "ליאו!" קראתי. "להיתראות, אנב'ת. איזו דאגה נפלאה הייתה לכם אלי.". ליאו תרק את דלת הבית מאחורב. בכיתי. באמת לא דאגנו לליאו. למעשה, הייתי כל-כך מאושרת שבכלל לא חשבתי אליו. מה אתם אומרים?!? סליחה שלא המשכתי מלא זמן... היה לי מחסום כתיבה...
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |