הרוחות בהוגוורטס

מצטערת אם הפרקים קצרים, כשאני כותבת במחברת זה נראה ארוך יותר

קריאה מהנה :)

"סדריק, אני מתחננת, תן לי להסביר!" אמו של סדריק התקרבה אל בנה אשר המשיך לבכות ולהתייפח על גופת אביו.

סדריק לא ענה, מה שנתן לה את ההזדמנות להמשיך לדבר.

"אבא שלך ניסה לפגוע בי", היא אמרה בטון מתגונן, ממשיכה להתקרב אליו באיטיות. "הוא רדף אחריי בכל הבית. לא הייתה לי שום דרך אחרת להגן על עצמי".

"אז הגעת למטבח", אמר סדריק בלחש, קולו רעד. "את לקחת את הסכין... ולאחר מכן דקרת אותו..."

"לא הייתה לי ברירה..." אמו של סדריק רכנה לעברו ועמדה לשים את ידה על כתפו, אך נרתעה כאשר סדריק זז.

"תמיד יש ברירה", הוא אמר בקול קר. "היית יכולה רק לפצוע אותו..."

"ניסיתי, אבל באמת שלא הייתה לי דרך אחרת! אבא שלך עמד להכאיב לי, סדריק!"

"והוא הצליח לפגוע בך?" סדריק שאל לאחר שתיקה קצרה.

"הוא ניסה להפיל אותי מהמדרגות, אבל הוא לא הצליח לפגוע בי".

סדריק נאנח בהקלה. אולי הוא שנא את אמו על מה שעשתה, אבל היא עדיין משפחה, היא עדיין תהיה חשובה לו בכל מחיר.

"אחרי שאקבור אותו אסגיר את עצמי למשטרה", אמרה אמו של סדריק בכנות. "אני ממש מצטערת, סדריק, לא רציתי שזה יגיע למצב הזה..."

"אני מבין שרק ניסית להגן על עצמך, אבל עדיין לא אוכל לסלוח לך על זה", סדריק הביט בה בעצב.

אמו הנהנה באיטיות וגררה את גופתו של איימוס דיגורי לחצר הבית. סדריק ריחף אחריה בראש מורכן, צופה בה שולפת את שרביטה מכיס חולצתה. היא מלמלה לחש לא מובן ובהינף שרביט חפרה בור בצורת קבר.

"אני אוהב אותך, אבא", לחש סדריק אל אוזנו המתה של אביו לפני שאמו הכניסה את גופתו לבור. "אני אתגעגע אליך".

סיריוס ורוונה ישבו עם רמוס, טונקס וניק כמעט בלי ראש במגדל האסטרונומיה.

"הכל בסדר, סר ניקולאס?"  שאל רמוס כאשר הביט בפניו הזעופות של ניק.

"הכל בסדר, תודה ששאלת", ניק השיב בעצבנות.

"למה אתה עצבני?" סיריוס שאל בהיסוס.

"אני לא עצבני!" ניק התעצבן עוד יותר.

"מה קרה?" רמוס נבהל.

"לכל הרוחות כאן יש  מישהו לאהוב, ורק אני... אני..." ניק לא ידע איך להמשיך את המשפט.

"לבד", השלימה טונקס בהבנה.

"אולי אני זקן, אבל זה לא אומר שלא מגיעה לי אהבה", אמר ניק בעצב.

""תתנחם בזה שגם הברון המגואל והכומר השמן לבד?" רוונה ניסתה לעודד ללא הצלחה.

"אני בטוח שיהיה בסדר, סר ניקולאס", אמר רמוס. "בקרוב מאוד מכשפה קשישה הולכת למות ואולי היא תמשיך בתור רוח ותכיר אותך".

סיריוס לא התאפק והתחיל לצחוק.

"מה? זה יכול לקרות", אמר רמוס בכעס.

"בכל מקרה, ניק", סיריוס הרגיע את צחוקו, "גם אם תהיה לך אהבה וגם אם לא, יש לך אותנו, וזה מספיק בשביל לשמח אותך".

"אני מניח שאתה צודק", ניק חייך חצי חיוך. "פשוט... במשך כל שנותיי כאן ראיתי את כולם עם זוגות, אבל אני תמיד נשארתי לבד".

"אבל אתה לא לבד", רוונה חייכה אליו.

"אנחנו כאן לצדך", אמרה טונקס.

"וחוץ מזה, מי צריך בנות?" אמר סיריוס בצחוק.

"דביל אחד..." רוונה גלגלה את עינייה, אבל חייכה.

פרד חיכה בחצר ביתו במשך שעות, מודאג מכך שסדריק עוד לא חזר.

"כדאי שנלך לחפש אותו", ג'ורג' יצא מהבית ונעמד ליד פרד.

 "לך לישון. מאוחר עכשיו. אני אחפש אותו", אמר פרד.

"אני לא עייף. אבוא איתך. חוץ מזה, מזמן לא בילינו ביחד רק שנינו".

"אוקי, אז בוא", אמר פרד בכניעה, לא יכול להכחיש את זה שהוא התגעגע אל אחיו. "אני רק מקווה שהוא בסדר..."

"אי אפשר לפגוע במי שמת", אמר ג'ורג' בניסיון להרגיע והשניים התחילו ללכת לכיוון ביתו של סדריק.

"ומה אם ציידי רוחות מצאו אותו?"

"אל תהיה פרנואיד. אין דבר כזה 'ציידי רוחות' ".

"בטוח שאין?" פרד שאל בחשש. "מה אם יש והם  עשו לו משהו?"

"אל תדאג", ג'ורג' חייך אל אחיו התאום בעידוד. "אני בטוח שהוא בסדר ושאף אחד לא פגע בו".

פרד הנהן, אבל הייתה לו תחושה רעה, כאילו משהו לא טוב קרה.

"הגענו", אמר פרד כאשר ראה את סדריק עומד מחוץ לביתו עם ראש מורכן.

כשפרד וג'ורג' התקרבו אליו, הם ראו שהוא עומד מול מצבה.

"סדריק, מה קרה?" שאל פרד בבהלה.

סדריק הפנה אליו את מבטו.

"א-אבא שלי... ה-הוא..." הוא לא הצליח לדבר. "ועכשיו אמא שלי נמצאת בחקירה משטרתית..."

"הו, סד..." אמר פרד בעצב לאחר שהבין במה מדובר. הוא חיבק את סדריק שהתחיל לבכות שוב ללא שליטה.

ג'ורג' הביט בסדריק בעצב. הוא מכיר את ההרגשה של אובדן בן משפחה.

"אולי עוד תוכל לדבר איתו", אמר ג'ורג' בשקט. "כמו שאני מדבר עכשיו איתך ועם פרד. אולי הוא עוד יחזור בתור רוח".

"אולי", סדריק לחש, מנסה לעצור את הדמעות.

"בוא", אמר פרד ברוך והביט בפניו של סדריק. "נחזור הביתה ותרגע קצת".

"א-אבל..." סדריק התחיל להתווכח, מביט בקברו של אביו.

"בוא", אמר פרד שוב, בקול שקט, ואחז בידו של סדריק.

סדריק ייבב חלושות בזמן שפרד משך בידו בעדינות.

"להתראות, אבא", הוא לחש והתחיל ללכת עם פרד וג'ורג' אל ביתם של הוויזלים.

הפרק הקודם		הפרק הבא