שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

שלומות קוראים נפלאים שליייי, סליחה שקצת התמהמתי עם הפרק הזה. להגנתי בטעות שכחתי מהפאנפיק. בעצם, זאת לא הגנה ככ טובה. תשכחו מזה. בעצם כמה פיות לקחו אותי ליער קסום ובגלל זה לא יכולתי לכתוב. כן. זה תירוץ הרבה יותר טוב. טוב טוב למען האמת, היו לי אנימות שהייתי צריכה לראות סליחה, אבל אנימה זה חשוב מאוד. בכל מקרההה ברגע שנזכרתי שמתי מוזיקה ובאתי לכתוב. אוקע חכו רגע, האוזניות עושות לי בעיות.

עדכון: אוקיי בסדר זה סודר בואו נתחיל. 

---------------------------------------------

נ.מ רואן:

אוקיי. אוקיי. רואן, תירגע, תנשום. זה בסך הכל נחש. נחש מת. וגדול. ואוכל אדם. אבל אבל עדיין רק נחש! נשמתי וניסיתי להרגיע את תחושת הבחילה שגאתה בי. הסתכלתי על חברי. ג'ים נראה בשוק. בעצם, כולם נראו בשוק. כולנו שמענו על הבסיליסק כמובן, אבל לא נראה לי שציפינו שהוא יהיה כל כך גדול. אבל, פתאום הבנתי משהו.

"תגידו, למה ירדנו הנה בכל מקרה?" שאלתי פתאום. כולם בהו בי. "אמממ," התחילה אליס. "ל-למה באמת?" שאלה גם היא. סם נתנו לעצמם מכה במצח. ואלבוס בהה באוויר כאילו פתאום הבין מה עשה. ג'ים עדיין בהה בנחש. 

"אתם מטומטמים או מה?" שאלה רובי. "ירדנו הנה כדי לחפש דברים חשובים, בארור!" 

"כעעעעע רק, איזה מן דברים?" שאל ג'ים. רובי משכה בכתפיה. "כל דבר שיראה חשוד." החלפנו מבטים. "נתחלק לצוותים," הציעו סם. 

"כן, ככה נוכל לסרוק שטחים בפחות זמן," אמר אלבוס. 

"בסדר," הסכמתי. סם ואלבוס החליטו שיהיו צוות, ואז לפתע ג'ים צעק: "ואני ורואן נהיה צוות גם! מה שאומר..." הוא פנה להביט באליס, "שאליס ורובי ביחד." גיחכתי. אליס הסמיקה ורובי משכה בכתפיים. "אוקע," אמרה.

ואז פנינו כל צוות למקום אחר.

נ.מ אליס:

שיט. היא ממש לידי. מה לעשות? להתנהג רגיל. כן. הכל בסדר. כלום לא מיוחד, חשבתי בזמן שאני ורובי סיירנו בחדר. מדי פעם היא התכופפה כדי לבדוק משהו אבל הזדקפה עם הבעת אכזבה. "אז," אמרה לאחר כמה דקות של חיפושים. "מה לעזאזל ההורים שלך עשו שאח שלך כל כך שונא אנשים שהם לא טהורי דם?" שאלה. אני מניחה שזאת שאלה לגיטימית, אבל, היי! ההורים שלי ממש בסדר! 

"למען האמת, הם לא עשו כלום. הוא פשוט... ככה. אני לא יודעת מי הכניס לו את השיט הזה לראש, אבל כן." אמרתי. היא הנהנה וחזרה לחיפושים. "אז מה איתך?" שאלתי.

"מה איתי?"

"מה עם המשפחה שלך זאת אומרת?"

"למה זה חשוב?" שאלה בחשדנות.

"אני לא יודעת... סתם הסתקרנתי," אמרתי והסמקתי קצת. 

"טוב... יש לי שני אבות שסוג של אימצו אותי כשהייתי בת 8," אמרה. 

"הו. אמממ א-את יתומה? או שאת לא רוצה לספר, זה לגמרי בסדר אם את לא! זה פשוט ש.. טוב אני חשבתי ש-"

"אני לא יתומה," היא קטעה אותי בקוצר רוח. "האבא הביולוגי שלי חי," אמרה.

"אה. אממ... אפשר לשאול אז למה עברת לאבות שלך? כאילו למה הם אימצו אותך?" שאלתי.

"לא." ענתה קצרות. שתקתי. לעזאזל אני כל כך טיפשה, מה בכלל חשבתי כששאלתי שאלות כאלה, זה אפילו לא ענייני. אוף. אני הרסתי הכל.

השתררה שתיקה שנמשכה עד שרואן וג'ים הגיעו אלינו בריצה עם אלבוס וסם ואמרו לנו שהם מצאו משהו. 

נ.מ ג'ים:

"מה קרה?" שאלה רובי כשלקחנו את כולם למה שאני ורואן מצאנו. החלפנו מבטים. "אמממ אז אנחנו... אנחנו חיפשנו כאן דברים חשודים כמו שאמרנו. ואממ... מצאנו שני דברים," אמרתי.

"כן...?" שאל אלבוס.

אני ורואן החלפנו מבטים פעם נוספת. "טוב...," התחיל רואן. הוא הסתכל על אליס ואמר: "אמממ מצאנו את זה," אמר והראה סוודר. אותו הסוודר האפור שאח של אליס תמיד לובש. עיניה נפערו. 

"מה זה?" שאלה רובי.

"ז-זה הסוודר שאח שלי תמיד לובש." ענתה.

"אז הוא היה כאן," אמר אלבוס. 

"ואממ טוב, זה לא הכל," אמרתי. הראיתי להם את הביצה שמצאנו. זאת הייתה ביצת תרנגולת. "ואמממ טוב, איך נוצר בסיליסק...?" שאל רואן.

"מביצת תרנגולת שדגרה עליה קרפדה," מלמלו סם בתדהמה. 

"אז... אנחנו חושבים שמה שניתן להסיק מזה, זה שאח של אליס...טוב, מנסה ליצור בסילסיק חדש," אמרתי. אליס בהתה בסוודר.

"אין מצב," אמרה. "אח שלי חתיכת חרא כן זה נכון, אבל... הוא יודע מה הבסיליסק עושה! הוא הורג! אח שלי לא נחמד בלשון המעטה, אבל הוא לא רוצח!"

כולנו החלפנו מבטים. "תראי.... אליס," התחילו סם, אבל היא קטעה אותם.

"לא! תקשיבו, אתם לא מכירים אותו כמוני. הוא- הוא לא רוצח. לא יכול להיות. יש הרבה סוודרים כמו זה! זה יכול להיות מיליון דברים." אמרה.

"טוב... אז תבדקי," הציע אלבוס. "לכי לדבר איתו. אמרתם שהוא לובש את הסוודר הזה תמיד. אם הוא ילבש אותו, כנראה שזה רק צירוף מקרים. אם הוא לא..." הוא לא טרח לסיים את המשפט.

אליס הנהנה. מזועזעת מהרעיון שאחיה ירצח מישהו.

התחלנו ללכת לכיוון הצינור שממנו נכנסנו. 

אבל כשהגענו לשם, טוב, הייתה בעיה. בעיה גדולה. הצינור היה כמו מגלשה, לא היה ניתן לטפס בחזרה למעלה. 

מרוב התרגשות מהגילוי שכחנו דבר אחד. לוודא שיש יציאה.

אנחנו תקועים בחדר הסודות.

---------------------------------------------

אמ אמ נגמר הפרק יאייי ולרובי יש עבר אפללל הוווווו

וולפ שיהיה לכם יום נפלא וקסוםםםםם

הפרק הקודם		הפרק הבא