הסיכוי האחרון

השר וסנייפ יצאו מהחדר וטרקו אחריהם את דלת הברזל

סיריוס התנשף, הוא חייב לדבר עם מישהו. מישהו שישמע,שיקשיב. שיבין.

"דמבלדור!" הוא קרא לפתע "תנו לי לדבר איתו!"

אך לשווא. הוא רק שמע את ההד של עצמו.

לראשונה הוא הרגיש חסר אונים לחלוטין. לא יכול להיות שככה זה יגמר!

לפתע, הדלת נפתחה שוב ואיש בעל זקן ארוך ומשקפי חרמש נכנס לחדר- אלבוס דמבלדור.

"מישהו קרא לי?" הוא שאל בנחת אך לפני שסיריוס הספיק לענות, השר נכנס שוב.

" כבוד המנהל הסוהרסנים מחכים בחוץ!" הודיע השר. הוא לא הסתכל עליו

"רק רגע קורנליוס" הרגיע דמבלדור "אני מעוניין לדבר עם סיריוס לכמה דקות,אם זה בסדר מבחנתך"

השר נראה מהורהר, הוא העביר את משקלו מצד לצד ונראה מהורהר וכעוס בו זמנית.

"בסדר,אבל מהר כי אין לנו הרבה זמן" הסכים לבסוף ויצא מהחדר כשהוא מותיר את שנהם לבדם.

סיריוס הביט לתוך עינו הכחולות של דמבלדור, הוא רצה לפתוח אבל דמבלדור הקדים אותו.

"ממתי אתה אנימאגוס סיריוס?" הוא שאל

"אה.." הוא לא ציפה לזה. "מאז שהייתי ילד..זה סיפור ארוך"

"אני מבין" אמר דמבלדור בשקט

"אתה לא מאמין להם נכון?" שאל סיריוס בצפייה

דמבלדור שתק, הוא לא ענה מיד.

"טוב, בהתחשב בזה שלא בדיוק התנהגת כמו חף מפשע סיריוס,ונכנסת אז באותו הלילה לטירה עם סכין,

אני חייב להודות שהגרסא של סוורוס נשמעת הרבה יותר משכענת" הודה דמבלדור בשקט

"זה היה רק כי רציתי את פיטר.." ניסה סיריוס

"זה לא משנה מה ניסת לעשות" הסביר דמבלדור.

"הוא עדיין יכול להוכיח שניסת להרוג את אחד התלמידים"

"אבל זה לא נכון!" קרא סיריוס

"מעולם לא רצחתי אף אחד! בטח שלא את לילי וג'יימס!"

המשך יבוא..

הפרק הקודם		הפרק הבא