האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


עולמות מתנגשים

ככשני עולמות נפגשים.<br>חצויים וקוסמים.<br>האם יצליחו לעבוד ביחד? <br>



כותב: owl
הגולש כתב 1 פאנפיקים.
פרק מספר 23 - צפיות: 20858
5 כוכבים (5) 16 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר, פרסי ג'קסון, גיבורי האולימפוס - זאנר: הרפתקאות - שיפ: הרגילים - פורסם ב: 01.07.2019 - עודכן: 02.09.2021 המלץ! המלץ! ID : 10462
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

פרק 23


נ.ב הארי


עברו כבר כמעט שבועיים והופעתו של מאלפוי בחדר המועדון שלנו לא הוזכרה לא מעט פעמים, אולי משום שהוא חזר והופיע שוב ושוב במהלך השבועיים האלה בחדר המועדון. בנוסף לא מעט סלית'רנים אומרים שהמוזרים גם מבקרים בחדר המועדון של סלית'רין.
הדבר הזה גרם לכל כך הרבה רעש שאפילו פרופסור דמבלדור מצא לנכון לציין לטובה את ה'קשר המתחזק בין הבתים' במהלך אחת מארוחות הערב.

אני, לעומת זאת, ניסיתי להתעלם ככל האפשר ממאלפוי והמוזרים ולהתמקד בעובדה שבקרוב חופשת חג המולד תתחיל ואני אוכל לנסוע עם רון למחילה ולהתרחק כמה שאפשר מהמוזרים.

"היי רון" אמרה ג'יני אל רון שניסה, בכישלון רב יש לציין, לסגור את המזוודה שלו. "אני יכולה לתת לך כמה דברים שלי שתיקח איתך הביתה?"
"למה שאת לא תקחי אותם? אין לי בדיוק מקום" אמר רון תוך כדי שהוא קופץ על המזוודה שלו בניסיון לצמצם את הנפח שלה
"אתה יודע שאם תקפל את כל הדברים יפה אתה תצליח להכניס את הכל בקלות" אמרה ג'יני, רון התנהג כאילו לא שמע אותה וחזר לקפוץ על המזוודה. "ואני צריכה שתיקח כמה דברים בגלל שאני לא חוזרת הביתה לחג המולד"
זה גרם לרון להפסיק לקפוץ, "למה לא? את נשארת כאן? למה?"
"אני אה.. אני נוסעת עם ליאו והשאר בחזרה לאמריקה" אמרה ג'יני במבוכה
"למה? אנחנו כבר לא מספיק טובים בשבילך?!" רון התחיל להתעצבן וכתגובה אוזניו האדימו.
"אל תגיד דבר כזה! אתה –"
"לא אחיך, מסתבר"
"רון, בבקשה" ג'יני נראתה על סף דמעות, וג'יני אף פעם לא בוכה. כל כך רציתי ללכת אליה, לחבק אותה, ולנחם אותה, כל דבר שיעלים את הדמעות האלו מעיניה.
"הם הזמינו אותי ועוד כמה ילדים לחופשת חג המולד וכבר שאלתי ואמא" ג'יני השמיעה מין קול חנוק שכזה כאשר אמרה 'אמא', "אישרה את הכל"
"בסדר תעשי מה שאת רוצה" ניפנף אותה רון
סימנתי אליה בשפתי 'מצטער' לפני שהיא הלכה לדרכה.

***********************************************************************************

הדלת. הארי רץ אליה, הוא כבר יכול להרגיש את הדלת נפתחה. הארי שם את ידו על הידית וסובב את הדלת
אבל אז החלום השתנה. הארי הרגיש שגופו מתארך, הוא הרגיש את עצמו מחליק על הריצפה, מחליק על גחונו.
הוא הריח איש כלשהו. הארי הוציא את לשונו בתאבון. הוא רצה להכיש את האיש הזה. רצה כל כך.
והנה הוא הגיע אל האיש הזה, הוא הרגיש כל כך מוכר אבל הארי עדיין לא הצליח לזהות אותו.
פתאום הופיע עוד מישהו "קדימה, תכיש אותו!" את האיש הזה הארי זיהה. פרסי, מה פרסי עושה כאן?
אבל הארי לא התעמק בשאלה, הוא רק התקרב אל האש והכיש אותו.
"קדימה!" צעק עליו פרסי
והארי ציית, והכיש אותו שוב, ושוב.
ולפתע האיש זע וגנח בכאב ודם ניתז על הריצפה. זה הריח כל כך טוב.

"הארי! הארי!"
פקחתי את עיני וסגרתי אותן מיד שוב. הראש שלי התפוצץ מכאב. הצלקת שלי שרפה כל כך. הרגשתי כאילו מישהו מצמיד ברזל מלובן למצחו.
"הארי!"
רון עמד מעליו ונראה מבוהל מאוד.
"אבא שלך" התנשפתי "הותקף"
"מה?" שאל רון בבלבול
"אני הולך לקרוא למישהו" אמר קול בקצה החדר
"אבא שלך הוכש. הוא צריך עזרה. יש דם בכל מקום" ניסיתי לקום, חייבים לעשות משהו. אדון וויזלי שוכב עכשיו על הריצפה הקרה הזאת וגוסס.
אבל כשהזדקפתי כל מיצי הקיבה שלי התערבלו והוא הקיא. רון זינק הצידה במהירות
"הארי זה היה רק חלום, אתה חולה. יהיה בסדר"
"לא! אני בסדר גמור! אבא שלך הותקף ע"י נחש ענק. הוא צריך עזרה! במהירות!" אמרתי אבל רון לא האמין לי
"רון הוא גוסס!" הוא לא השתכנע אבל בהחלט התחיל להיראות מודאג.

"פוטר! מה קרה כאן?" פרופסור מקגונגל נכנסה לחדר השינה בחלוק ונראתה ערנית מאוד יחסית למישהי שכרגע קמה מהמיטה.
"אבא של רון, אדון וויזלי, הוכש על ידי נחש. זה רציני. ראיתי את זה קורה"
"מה זאת אומרת ראית את זה קורה?"
"אני אה... ישנתי ואז ראיתי את זה" ניסיתי להסביר
"אתה מתכוון שחלמת?"
"לא!" למה אף אחד לא מבין? "זה היה אמיתי, אני לא דימיינתי את זה. אדון וויזלי ישן על הריצפה ואז הנחש התקיף אותו. היה שם המון דם והוא התמוטט..."
הפרופסור מקגונגל הביטה בי בפיקפוק
"אני לא משוגע! ואני לא משקר!" ניסיתי לשכנע אותה "ראיתי את זה בעיניים שלי!"
"אני מאמינה לך פוטר. תתלבש, הולכים למנהל" אמרה פרופסור מקגונגל "וכדאי שגם אתה תבוא אדון וויזלי"

התלבשתי בשיא המהירות ומיהרתי אחרי פרופסור מקגונגל. הגענו למשרד המנהל בשיא המהירות.
"פרופסור דמבלדור היה לפוטר חלום בלהות – "
"זה לא היה חלום!" התערבתי
"אולי כדאי שהארי יסביר את זה" אמר פרופסור דמבלדור
"זה לא היה חלום רגיל, זה היה אמיתי. ראיתי את זה קורה. אבא של רון הותקף על ידי נחש ענק"
דמבלדור לא הסתכל עלי. הוא רק בהה בידיו השלובות.
"קרה עוד משהו?"
זה לא מספיק טוב בשבילו?
"פרסי ג'קסון היה שם והוא דיבר אל הנחש" אמרתי. כול הנוכחים בחדר נראו הרבה יותר מוטרדים פתאום.
"ואיך ראית את זה?" שאל דמבלדור בקול שליו. למה הם לוקחים את זמן? הם לא מבינים שאדון וויזלי גוסס שם בזמן הזה?
"אני לא יודע... בתוך הראש שלי אני מניח"
"לא הבנת אותי נכון, שאלתי האם אתה זוכר איפה עמדת כשחזית בתקיפה?"
"אני הייתי הנחש" אמרתי
כולם הרימו את מבטם והסתכלו עלי באי נוחות מסויימת. איש לא דיבר במשך דקה שלמה.
"מינרווה, לכי ותעירי את שאר ילדי משפחת וויזלי ואת פרסי" אמר דמבלדור וניגש לאחד הדיוקנים "אברארד אתה צריך להזעיק עזרה. יש לו שיער אדום ומשקפיים, דיליס תמצאי את האנשים הנכונים"
האנשיפ שבתמונות הנהנו ויצאו מהמסגרות שלהם. "אלה שניים מהמנהלים הידועים ביותר בהוגוורטס, ושניהם זכו לכך שתמונותיהם יתלו במוסדות נוספים"
לאחר מכן דמבלדור התחיל לחקור עננת עשן שיצאה מאחד מהמכשירים והשאיר את רון ואותי עומדים אחד ליד שני. פחדתי להסתכל עליו, לראות את הפחד בעיניו ולכן השפלתי את מבטי אל הריצפה.
כעבור כמה דקות ג'יני, פרד, ג'ורג'. הם נראו מבולבלים, עייפים ומפוחדים. אחריהם נכנסה פרופסור מקגונגל עם מבט מפוחד על פניה "פרסי גקסון נעלם" אמרה.
"מה זאת אומרת נעלם?" שאלתי
"נעלם. לא נמצא. נעדר. תבחר איזה מילה שאתה רוצה פוטר" אמרה פרופסור מקוגנגל בגסות
"יש סימני מאבק?" שאל דמבלדור
"לא"
דמבלדור שתק למשך עוד דקה שלמה ולבסוף הנהן לעצמו כאילו הגיע להחלטה. "כרגע הכי חשוב הוא למצוא את ארתור וויזלי. אני מציע שתשהו את שאר הלילה אצל סיריוס"
הנהנתי במהירות וכך גם השאר
"אם כך, כולכם התנסתם במפתחות מעבר?" הנהנו "יפה. אני סופר עד שלוש" אמר והושיט לנו קומקום מתכת ישן
"אחת...שתיים...שלוש"
הרגשתי במשיכה המוכרת מאחורי הקורקבן וכל העולם הסתובב.


אני מקווה שאמשיך את הפאנפיק הזה, תודה לכולכם על התגובות הטובות והמעודדות. זה נהדר לקרוא אותן והן עודדו אותי לנסות להמשיך לכתוב כאן

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

מהמם!!!!!!!!!!!!!!!& · 02.08.2020 · פורסם על ידי :השם שקראו לי
בבקשה תמשיכי זה פאנפיק מעולה ומותח.

(: · 02.08.2020 · פורסם על ידי :owl (כותב הפאנפיק)
תודה רבה, אני שמחה שאת נהנת מהפאנפיק

המשך · 21.08.2020 · פורסם על ידי :Emma_Watson_The_Queen
המשך! המשך! המשך! (תדמיינו שאני אומרת את זה כמו קריאות עידוד כאלה)המשך!

המשך · 27.08.2020 · פורסם על ידי :Danger magic
סליחה שלא הגבתי...
המשך!
בבקשה המשך!
בבקשה!!!
*פרצוף מתחנן להמשך*

המשך!!! · 28.08.2020 · פורסם על ידי :פולי(אנה)

את\ה תמשיך/תמשיכי? · 11.09.2020 · פורסם על ידי :Danger magic
מתי ההמשך?
ואת\ה בכלל תמשיך\תמשיכי?

מתי ההמשך?! · 20.09.2020 · פורסם על ידי :Danger magic
?

אדיר! · 19.01.2021 · פורסם על ידי :ריינה
תמשיכי!

ואואוואואואו · 10.11.2023 · פורסם על ידי :פרסבת' פוראבר😍
נדיררררררררררר

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025