חייו ושקריו של אלבוס פוטר

אלבוס פקח את עיניו, ומצא את עצמו בחדר קטן ועגול, עם מיטה בשבילו ומיטה נוספת שבה ישן עוד נער שנראה מעט גדול ממנו, ראשו כאב, וריאותיו צרבו. לא היו חלונות בחדר אז הוא לא ידע מה השעה, אבל הוא שמע קולות מחוץ לחדר. "אני מציע שנוותר" אלבוס שמע את קולו של אביו בוקע מבעד לדלת. "אין סיכוי" נשמע קולה של אמו, "הארי, אני לא מאמינה שככה אתה נוטש אותם", אביו ענה לה: "אבל תראי באיזה מצב הם! הם כבר חמישה ימים ככה!" אלבוס השתנק, ועל פי הדממה ששררה מחוץ לדלת, הוריו שמעו אותו. כעבור כחצי דקה נפתחה הדלת ואמו נכנסה, מסביב לעיניה היו שקים והיא נראתה כאילו לא ישנה זמן רב, אביו נראה גם כך, והם נראו מהוססים מעט, אך ברגע שראתה אמו שאלבוס ער, היא ישר רצה כלפיו: "אלבוס! אל! אתה חי!"  אבל לפי הבעת פניה שניה לאחר מכן, והמבט שהיא הסבה לעבר המיטה השנייה, נראה שג'יימס שכב לצדו, והוא לא היה ער במיוחד.

אלבוס בילה שבוע וחצי בבית החולים, ולבסוף התעורר ג'יימס, זאת הייתה בשורה משמחת עבור כל משפחת פוטר, והם חגגו זאת במסעדה חדשה שנפתחה בסמטת דיאגון, עם מנות בתוך קדרות וכוסות בצורת שרביטים, וכעבור שבועיים הם חזרו הביתה, ויחד איתם חזרו גם כל הדברים הרעים...

הפרק הקודם		הפרק הבא