יומנה של מכשפה

90\9\17
קמתי בבוקר, לא הייתי סגורה על התאריך, אבל כאשר הבנתי מה התאריך קפצתי מהמיתה.
היום יום הולדת!
קפצתי במקום מלאא פעמים!!!!!!!! אעעאעאאע אני בת שתיים עשרה!!!
מרוב קפיצות הערתי את פרוואטי.
"מה קרה? אוי לא! אל תגידי לי שאנחנו לומדים היום עד מאוחר!" שאלה פרוואטי, אני בינתיים הפסקתי לקפוץ.
"יש לי יום הולדת 12 היום! למרות שגם זה יכול להיות מדהים..." עניתי, בתקווה שגם נלמד עד מאוחר היום.
"מזל טוב!" צרחה פרוואטי והעירה את שאר הבנות.
"מה קרה?" שאלה לבנדר וזינקה עם הכרית מוכנה לתקוף.
"להרמיוני יש יום הולדת 12 היום" אמרה פרוואטי.
"עאעאעאעאע!!!"
"מזל טוב!"
"יום הולדת שמח!"
"אומייגוד!!!" כולן התחילו לדבר ביחד.
"אנחנו חייבות לחגוג לך!" צווחה לבנדר.
"לא צריך... זה בסדר..." אמרתי בתגובה
"חה! כן כאילו שאנחנו לא עומדות לחגוג לך!" אמרה פרוואטי "רק תדאגי להיות פנויה היום בארבע!"
"נו בנות אתן לא חייבות" אמרתי
"אבל אנחנו רוצות" השיבו
"עכשיו לכי לאכול כדי שלא תשמעי מה אנחנו מתחננות!"
ירדתי לאכול והאוכל היה מדהים! פאי, בייקון מעושן, ביצת עיין ולקינוח גלידת תות, הגלידה האהובה עלי.
היום הביאו לי דואר 5 ינשופים! כן כן חמישה!
אחד נשא מכתב מההורים שלי שבו היה כתוב:
יפה שלנו,
מזל טוב,
אנו מאכלים לך רק טוב,
שתמיד תזכרי שאת ילדה חכמה, יצירתית, חזקה, אחראית, ואם זאת אוהבת, רגישה, חייכנית ויפה
בקיצור מושלמת.
אנחנו מכלים לך שלא תשתני בשביל אף אחד ושתמיד תאהבי את עצמך.
אוהבים עד החלל הקיצון, עד העולמים.
אמא ואבא.

חיבקתי את המכתב חזק, ממש חזק.
החלק שהכי אהבתי היה החלק של: עד החלל הקיצון, עד העולמים. כי ככה אני הייתי אומרת כשהייתי קטנה...
ההורים שלי תמיד כותבים לי אותו בברכות וזה תמיד מזכיר לי את הילדה הקטנה שהייתי, וככול שאני גדלה המשמעות של המשפט גדלה גם היא.

ינשוף אחר נשא פתק מהאגריד שבו היה כתוב:
לארמיוני,
שיאיה לח יום אולדט סמח,
האגריד



הפתק הזה היה מקסים, למרות השגיאות כתיב שהיו בו.

הינשוף אחריו בא שנייה אחר כך. הוא נשא חבילה קטנה, ופתק קטן:
זות המטנה שלח, מכבה שתוהוי
האגריד

בתוך החבילה הקטנה היתה מכברתן קטנה, ממש קטנה, שאפשר לשים בכיס.

שני הינשופים הנותרים נסעו חבילה ענקית, בגודל של כלב.
בתוכה היו ערמות על גבי ערמות של ספרים מההורים שלי!

אחרי הארוחת בוקר (ואחרי ששמתי את הספרים במקום) הלכתי לשיעורים: נתנו לנו מלא שיעורי בית!
עד ארבע סיימתי את כולם והלכתי לחדר המעונות של הבנות.

הבנות הכינו לי ספר ברכות וקישטו את כל החדר!
אני חייבת ללכת... הבנות קוראות לי למסיבה (כן כן הן גם ארגנו מסיבה)
אז בייייייייייי

הפרק הקודם		הפרק הבא