הבעיות של עולם הקוסמים

טוב, אז ממש משעמם לי אז העלתי עוד פעם פרק (וכן אני יודעת שאמרתי שאני לא העלה יותר מפרק אחד ביום אבל משעמם לי...)

הוא הלך כשאנו אחריו במתח הגענו למין מתקן בלונה פארק היינו מתחת לאדמה-כך אני מנחשת הייתה שם מסילה כשהיצור שרק (הערת הכותבת-אני פשוט לא זוכרת איך הם מזמנים את העגלות אם הם מזמנים בכלל, אין לי את הספר הראשון בבית...) עגלה שהספיקה לארבעה אנשים בערך הגיעה "תעלו" היצור מלמל עזרתי למייקל לעלות ואז שרה ואני עלינו גם בבת אחת העגלה פתחה בנסיעה מהירה הרגשתי בחילה, תוך כמה דקות הגענו לכספת היצור פתח אותה ונתן לנו להיכנס אליה בתוך החדר-כספת היו מלא אבל מלא מטבעות זהב ומטבעות כסף קטנים וכמה תכשיטים שרה בזריזות פתחה שקיק עור קטן ואספה אליו כמה מטבעות שהיה אפשר ובסוף לקחה שתי תכשיטים היצור הביט בנו בחשד היה נדמה לי שראיתי את שרה רועדת מעט, ואז מלמל לעצמו משהו והצביע על העגלה עלינו שוב היא שוב פעם דהרה לכיוון היציאה (וכן עוד פעם בחילה...) יצאנו בזריזות עזרנו גם למייקל לצאת ויצאנו מהבנק הכי מהר שאפשר-בלי שזה נראה מחשיד (וזה קשה...) כשיצאנו הרחוב היה כבר מלא בנשים, אנשים, וילדים מייקל נחת על הספסל הקרוב (הילד עם הגלידה שישב שם ברח-כל הכבוד מייקל עכשיו גם החלטת להפחיד ילדים קטנים?) 
"השאלה היא לאיפה נלך קודם" אמר מייקל ת'אמת ממש רציתי שרביט כמו של מייקל ושרה
"בואו נלך לחנות השרביטים!" קראתי בקול
"בסדר," אמרה שרה "נלך לחנות של אוליבנדרס!" היא הודיעה עזרה למייקל להתרומם והתחילה ללכת כשאני מנסה להדביק את הקצב (וזה אומר שאני ממש איטית כי מייקל קפץ כל הדרך...) החנות הייתה צרה ועלובה אותיות זהב מתקלפות מעל הדלת הודיעו: "אוליבנדרס:יצרני שרביטים מובחרים מאז 382 לפנה"ס." שרביט בודד שכב על כרית ארגמן דהויה בחלון הראוה המאובק, נכנסנו, בפנים היו מלא מדפים עם קופסאות בצבעים שונים מייקל התיישב על כסא בודד ועלוב שהיה בצד ואילו אני ושרה נגשנו לדלפק "סליחה" מלמלה שרה איש זקן למראה הסתובב עלינו
"הו, למי תרצו להתאים שרביט?" הוא שאל,
"לה" אמרה שרה והצביעה עליי חייכתי חיוך ביישני הוא הגיש לי קופסא פתחתי אותה בפנים היה שרביט! שרביט אמיתי! לא כמו שלי אלה כמו של שרה ומייקל והילדה ההיא מהרכבת ובעצם לכל הוגוורטס! נפנפתי בו בביטחון ובטעות ניפצתי מבחנה עם מים שהייתה שם על אחד המדפים "לא זה..." הוא מלמל ולקח מימני את השרביט והגיש לי אחר הרגשתי נפלא איתו נפנפתי בו מהשרביט יצאו ניצוצות בצבע זהב "הו. זה השרביט-שרביט משערת זנב של חד-קרן ונוצת עוף חול!" הוא אמר והכניס לי אותו לקופסא תוך כדי ששרה מוציאה כמה מטבעות מהנרתיק ומושיטה למוכר, יצאנו מהחנות 

הפרק הקודם		הפרק הבא