שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

בחיי!

עבר חודש ולא כתבתי, אני מצטערת. 

נתחיל

-----------------------------------------------------------

נ.מ ג'ים:

"מצאתי!" קראה אליס והטיחה ספר כבד בשולחן. בפעם השלישית השבוע. 

כולנו נאנחנו. אני, רואן, אליס, סם, רובי ואלבוס היינו בספרייה. זה היה יום גשום ולא הייתה נפש חיה במסדרונות. הזמן המושלם למחקר על בסיליסקים וחדר הסודות.

"לא! הפעם באמת מצאתי! תקשיבו-"

"אליס, כבר עברנו את זה. אין שום דבר שמוכיח שזה לא אח שלך," ניסו סם להסביר כמו פעמים רבות לפני כן.

"אבל גם אין הוכחה שזה כן הוא..." זרק אלבוס. כולנו נעצנו בו מבטים.

"תקשיבו, אנחנו לא הולכים לעבור את השיחה הזאת שוב," אמר רואן בחוסר סבלנות. "כשננעלנו בחדר הסודות, ושוב תודה שהוצאת אותנו משם ג'ק-"

רובי כחכחה בגרונה. 

"ותודה גם לרובי על כישוף ההגדלה שלה," הוסיף רואן בזריזות. "בקיצור, מצאנו את הסוודר של אח שלך."

"ואמרת שתבדקי את זה..." מלמלתי.

"התכוונתי לבדוק את זה, לא יצא לי לפגוש אותו. זה הכל." אמרה בתוקף. סם גלגלו עיניים. "נו באמת, הייתה לך כל הזדמנות אפשרית להיפגש איתו בחודש האחרון. את לא רוצה. את מפחדת שאנחנו צודקים והוא באמת מנסה ליצור בסיליסק." אמרו סם בחכמה. 

"מה שתגידו, אבל הפעם מצאתי הוכחה. זה לא יכול להיות אח שלי-"

"אליס-" 

"בגלל," היא הרימה את קולה, "שהוא לא לחשנן."

בהיתי בה. "זה הכל?"

היא נעצה בי מבט חד. "למה אתה מתכוון?"

"הוא מתכוון," אמרה רובי, "שאין לך שום דרך לדעת. אולי הוא כן לחשנן."

"בסדר בסדר, אז מה תאמרו על זה: אנחנו יודעים שרק היורש של סלית'רין יכול לשלוט בחדר. ואח שלי לא היורש." אמרה כשחיוך ניצחון מרוח על פניה.

השתררה שתיקה לרגע. זה היה טיעון טוב...

"למה זה לא אפשרי שאח שלך היורש של סלית'רין?" שאלתי.

הם הסתכלו עלי כאילו אמרתי את הדבר הכי מטומטם בעולם.   "כי לוולדמורט אין ילדים, והוא היה היורש האחרון." אמר אלבוס. 

אה. נו טוב.

"אבל, אני הצלחתי לפתוח את החדר," אמרו סם. "וגם אני לא היורשים של סליתרין."

"זה לא משנה. יש תיעוד שרון וויזלי הצליח לפתוח את החדר כשהוא חיקה מילים בלחשננית," רובי הזכירה לנו. 

עוד שתיקה. 

"את יודעת," התחיל אלבוס לומר, "מעניין שהזכרת את דוד רון, כי... חשבתי שאולי נוכל להיעזר באבא שלי והחברים שלו." 

"אתה מתכוון לקרוא לאבא שלך?" שאלו סם בפליאה.

"אני לא מתכוון לספר לו על חדר הסודות, כי אין לי כוח לויכוח שיהיה אחרי זה, אבל הוא היה כאן כשחדר הסודות נפתח בפעם הקודמת. הוא יוכל לעזור פלאים."

כולנו הבטנו זה בזה. זה היה רעיון טוב.

נ.מ רואן:

תקשיבו, אני לא מהאלה שאובססיביים לכל פרט מחייו של הארי פוטר, אבל זה עדיין מרגש לפגוש אותו פנים מול פנים. 

אז די התרגשתי כשעמדנו יחד עם אלבוס בכניסה לבית הספר וחיכינו להארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר.

אלבוס כתב לאבא שלו מכתב, הוא לא סיפר על כל הדברים המשונים שקרו, אפילו לא על אח של אליס, הוא כתב מכתב קצר מאוד עם כמה שפחות פרטים:

"אמ היי אבא,

זה אלבוס. אמממ אז אני לומד עכשיו על חדר הסודות, ואממ בגלל שאתה והדודים שלי רון והרמיוני חוויתם את זה.. טוב... מקרוב, אז אמ חשבתי אם תוכל לבוא לעזור לי לכתוב על זה חיבור. אני מעדיף שתבוא לכאן, בגלל שככה תוכל לבוא איתי לספרייה וממש להראות לי את הדברים איפה שהם קרו.

אממ באהבה מאלבוס.

נ.ב: תמסור דש לג'יימס!"

ובזה הסתכם הפתק הקצר.

הופתענו מאוד כשהארי פוטר וחבריו הסכימו להגיע, כי הם בני אדם עסוקים וכל זה וגם הדרך ארוכה, אבל אלבוס אמר שאביו תמיד ניסה לגרום לו להתעניין בכל ההרפתקאות שלו מימי הלימודים, ושמכיוון שזאת גם תהיה הזדמנות לראות שוב את הוגוורטס (המקום שהוא בערך הכי אוהב בעולם) הוא הסכים.

אז היינו מוכנים.

אבל בכל זאת חשתי פרפור של התרגשות כשראיתי את הארי פוטר, רון וויזלי, והרמיוני גריינג'ר נכנסים בשערי בית הספר והולכים לקראתנו.

-------------------------------------------------

אוקיייי אז היום חיכה לנו פרק די קצר, מצטערת על זה.

וכבר הרבה זמן רציתי להכניס את הארי רון והרמיוני לפאנפיק, ואחרי שמישהו השאיר תגובה שהוא רוצה שהם יהיו בפאנפיק, החלטתי לעשות את זה. אל תצפו שהם יהיו חלק מרכזי בפאנפיק, כי הם יהיו דמויות משניות, אז אל תפתחו ציפיות ותתאכזבו אחר כך. עם כל כמה שאני אוהבת את השלישייה שלנו, אני חושבת שהגיע זמנם לפנות את מקומם לדמויות ספרותיות אחרות בפאנפיקים. 

אז אמ מקווה שאהבתם!

אה! ולמי ששכח, ג'ק זה הדרקון שרואן סרג.

הפרק הקודם		הפרק הבא