האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


הו אלוהים לא שוב!

אז אולי לא הכל הסתדר בצורה מושלמת עבור הארי. ובכל זאת, רוב חבריו שרדו, הוא התחתן, ועמד להפוך לאב. אילו רק היה מתרחק מהפרגוד, לא היה עליו לחזור להתחלה.



כותב: אביטל גריינג'ר
הגולש כתב 22 פאנפיקים.
פרק מספר 23 - צפיות: 5530
5 כוכבים (4.929) 14 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: לא, נחשו. הארי פוטר, דא. - זאנר: הומור... - שיפ: הארי ג'יני, אבל בערך. אתם כבר תראו. - פורסם ב: 26.08.2021 - עודכן: 20.05.2025 - הפאנפיק מתורגם(מקור) המלץ! המלץ! ID : 12763
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה

הפתעה! אל תצפו לעוד הפתעה כזו בקרוב.


הארי, רון, נוויל והרמיוני ירדו לראות את האגריד אחרי שהארי (וחבורתו. אבל בעיקר הארי) קירקס את הפלפאף 400-230. זה היה משחק ארוך, אבל זה המחיר שהארי שילם על זה שהיה לו את המטאטא הכי גרוע על המגרש כשלכולם היתה אותה נקודת פתיחה. ועדיין, המבט על פניו של סדריק כשהארי צלל ותפס את הסניץ' בדיוק מאחורי אוזנו - במקום בו היה לפחות במשך חמש דקות שהארי הסתכל, זה היה נראה כאילו הסניץ' מדבר אל הילד או משהו.

"הי, האגריד," ברך הארי. "ראית את המשחק? או, ליתר דיוק, את איך קרעתי את סדריק למרות העובדה שהמטאטא שלי לא מחזיק מים לעומת שלו?"

"בהחלט כן," אישר האגריד. "אני פה לא הייתי מפסיד את זה בשביל שום מחיר."

"באמת," אמרה הרמיוני, העצבנות ברורה על פניה. "יש לו נימבוס 2001. יש לך נימבוס 2000. שני המטאטאים יצאו שניהם באותה שנה. כמה הבדל כבר יכול להיות?"

ארבעת האחרים לא טרחו לכבד את השאלה בתגובה בכלל.

"בנים," נאנחה הרמיוני.

"כמובן, כי זה לא שוביניסטי בכלל, הרמיוני," אמר נוויל, מגלגל את עיניו.

"מה הסיבה האמיתית שאין לך נימבוס 2001, הארי?" רון ניצל את ההזדמנות לשאול.

"אני מושך את זה כדי לגרום לסנדק שלי לקנות לי אש המחץ בשנה הבאה," הודה הארי.

רון הרים גבה בבלבול. "אבל הסנדק שלך זה לא -"

"כן," השיב הארי קצרות. "זה למה הוא חייב לי שנים של מתנות חג מולד. ברצינות, הוא לא קנה לי שום דבר אפילו השנה."

"אבל הוא רוצח המונים! ובורח מהחוק!" ציין רון.

"הוא מה?" הרמיוני נראתה מזועזעת.

"איך אתה זה יודע פה על בלק?" דרש האגריד.

"הי, תראו, פאדג'!" אמר הארי, לראשונה שמח לראות אותו. הוא כל כך קיווה לא להצטרך לנהל את השיחה הזו שנה מוקדם מדי. או בכלל אי פעם, לצורך העניין.

"איפה?" שאל רון בלהיטות. הארי תהה לרגע למה למען השם הוא התרגש כל כך לראות את שר הקסמים חסר הכישרון והמנופח בהגזמה ואז נזכר שרון לא הבין כלל מה אמר בגלל שכרגיל, הוא דיבר בלי לחשוב.

"סמוך עלי, אתה לא רוצה מזה אם האגריד הכין את זה," לחש אליו נוויל, שהאגריד לא ישמע. "התכוונת לאוכל, הארי?"

"לא, התכוונתי לשר הקסמים," הסביר הארי.

הרמיוני נאנחה, בבירור לא מאמינה לו אבל מחליטה לצחוק איתו בכל מקרה. "למה ששר הקסמים יהיה מחוץ לבקתה של האגריד?" היא שאלה בסבלנות.

הארי צמצם את עיניו. "אני לא יודע. עדיף שזה לא יהיה מה שאני חושב שזה, בכל אופן."

"אתה לא חושב שהם שם גילו שיש כאן התקפות?" שאל האגריד בלחץ.

"אין שום הוכחות," הארי מיהר להרגיע אותו. "אפילו אם הם כן שמעו משהו, עם סדר ההפשרות שלנו, לא יהיה שום דבר לראות ולא יהיה להם שום דבר לעשות."

"אבל למה שהם ירדפו אחרי האגריד?" הרמיוני היתה מבולבלת אבל ניסתה לחשוב.

"כי הם כולם חבורה של טמבלים," אמר הארי בפשטות. "למה ציפיתם?"

האגריד ירה בהארי מבט אסיר תודה כשנשמעה דפיקה חזקה על הדלת.

"אתם ארבעתכם, תתחבאו," הציע האגריד.

כולם הביטו בהארי.

מה גורם לכם לחשוב שיש לי בכלל את גלימת ההיעלמות?" הוא שאל.

"תמיד יש לך את גלימת ההיעלמות," השיב נוויל ברוגע.

"אז מה?" שאל הארי, משלב את ידיו במגננה. "אין עוצר עדיין לעוד איזה עשרים דקות, זכותנו המלאה להיות כאן."

האגריד נראה לא בטוח לרגע לפני שמשך בכתפיו ואמר, "תסתדרו לכם."

"ערב טוב, האגריד," בירך אותו דמבלדור כשהדלת נפתחה סוף סוף. "ו… אורחיו." הוא לא נשמע מופתע במיוחד כשראה את הארי וחבריו שם.

"סיפור לא טוב, האגריד," אמר פאדג' בטון לחוץ. "סיפור מאוד לא טוב. אם זה נכון, ובכן… אנחנו פשוט לא יכולים לקחת את הסיכון. אתה תחת - מה אתם עושים פה?" הוא שאל ברגע שראה את התלמידים.

"מבקרים את חברנו החביב האגריד ומנהלים שיחה ידידותית על כמה נחמד שאין שום בסיליסק משוחרר בבית הספר השנה כי זה יכל להיות, ככל הנראה, דפוק לגמרי," שיקר הארי, מחייך בשמחה.

"אין…?" פאדג' נראה מבולבל. הוא הסתובב אל האיש שעמד מאחוריו. "אבל בדיוק אמרת -"

"כמובן שישנו בסיליסק מסתובב משוחרר בבית הספר," התערב לוציוס מאלפוי חלקות. "דראקו לא היה משקר לי על דבר כזה. כעת, אני לא יודע מי אתה חושב שאתה, אבל אני יכול להבטיח לך - פוטר." את החלק האחרון אמר בקול שטוח וחסר רגש. בכנות, זה היה כמעט כאילו לוציוס גילה סוף סוף את הסקנדל שהארי גרם למשפחתו. ועדיין, העובדה שלוציוס לא שלח מיד את ידו לשרביטו גרמה לו לפקפק בכך.

"פוטר?" פאדג' הביט שנית בהארי. "כמו הארי פוטר? הייתי בטוח שאתה דרא-" הוא נדם כשהביט לרגע אל תומכו הפיננסי הגדול ביותר. "אה, לא משנה."

"למה כולם עושים את זה כל הזמן?" שאל לוציוס בעצלתיים.

"יש סיבה לשניכם להיות כאן בכלל?" שאל הארי, פחות בגלל שרצה לדעת או לחזור לשיחה ויותר כי ידע עד כמה אנשים סוטים בקלות מהנושא וידע שאף אחד אחר לא גס רוח מספיק כדי לגרום להם לחזור לנושא.

לוציוס זרק אליו מבט מעוצבן, כי פאדג' נטה הרבה יותר מדי להחניף להארי מכדי שיעשה זאת בעצמו. "כמובן שיש. אנחנו כאן כדי להפסיק את התקיפות."

"איזה תקיפות? לא שמעתי על שום תקיפות. אתם שמעתם על משהו כזה?" הארי הסתובב אל חבריו.

"לא," השיב רון מיד.

"לא כלום," הסכים נוויל.

"מישהו נפגע?" שאלה הרמיוני, מסרבת לשקר מפורשות לדמות סמכותית.

פאדג' נראה מעט נבוך. "ובכן… לא. אבל בסיליסקים הם עניין רציני ביותר."

"בהחלט," הסכים הארי, לכאורה מבולבל כראוי. "על אילו תקיפות אתה מדבר בדיוק, אדוני?" לכל הרוחות, לקרוא לפאדג' 'אדוני' היה ממש מעורר בחילה.

"ישנו בסיליסק שמסתובב חופשי בבית הספר הזה וכולכם מסתירים את זה מאיתנו," האשים לוציוס בחוסר סבלנות.

"למה שנעשה דבר כזה, לוציוס?" דיבר דמבלדור. "כמו שקורנליוס אמר, בסיליסקים הם מסוכנים ביותר ואם משהו היה מסתובב לו והורג או - לכל הפחות - מאבן תלמידים, איך יכולנו להסתיר דבר כזה? אנחנו לא מפקחים על התקשורת הפנימית-חיצונית ואתה יכול לשאול כמה תלמידים אם תרצה לוודא היטב את העניין."

"עם כל האמון שיש לנו בך, דמבלדור," אמר לוציוס, נראה בהחלט כאילו המילים הכאיבו לו, "הבן שלי, שיש לי אמון מלא בו, התעקש ש-"

"אני בטוח בזה," קטע אותו הארי. "אבל אם זה היה נכון, אז למה אף אחד אחר לא אמר שום דבר? או שאתה באמת חושב שאנשים פוחדים כל כך 'להיכנס לצרות' מכדי לספר על נחש נורא וענקי?"

"אתה קורא לבן שלי שקרן?" דרש לוציוס.

"כמובן שלא," השיב הארי, המום. הוא לעולם לא היה מאשים אחרים בפשעים שלו. "למעשה, דראקו הוא חבר שלי. אני האחד שנתן לו את העצה לגבי עיקול וחיפוש לא חוקי, אתה יודע. אבל אני גם רוצה לציין שדראקו גם טוען שהוא היורש של סלית'רין, אז אולי זה למה הוא מדבר לגבי בסיליסק."

"הבן שלי לעולם -" התחיל לוציוס בזעם.

"מר מאלפוי?" רון חיכה עד שלוציוס הביט בו. "מאלפוי רק בן שתים עשרה."

לוציוס לוציוס הסמיק בזעם ורון נראה די מרוצה מעצמו.

"בהתעלם מה, אמ, נכונות של הטענות הללו," פאדג', שנראה מאוכזב מהשתלשלות האירועים שלא נראה שתאפשר לו לעצור את האגריד ולשמח את לוציוס, התחיל. "העובדות הן שישנן טענות כאלה, וממקור אמין ממשפחה טובה. לפיכך, נהיה חייבים להתחיל חקירה."

"עם כל הערכתי," אמר דמבלדור בכבוד. "אכפת לך להצטרף אלינו, האגריד? חושבני שזה זמן לארבעה שכאן לחזור לחדר המועדון בכל מקרה."

שמונתם עשו את הדרך חזרה לטירה במגוון רגשות. האגריד היה עצבני, כאילו פאדג' עמד לעצור אותו בכל רגע. הרמיוני היתה יראת כבוד אל מול הקוסמים העוצמתיים ביותר (לפחות רשמית) בבריטניה. רון עדיין היה מרוצה מהבסתו את האויב הפיזי של אביו. לוציוס זעם על כולם מלבד הרמיוני ונוויל - נוויל כי הוא היה ממשפחה טהורת דם מכובדת וחביבה והרמיוני פשוט כי לא היה לו שום מושג מי היא או למה הוא אמור לשנוא אותה. פאדג' נראה עצבני כי התחיל להבין שהוא באמצעו של מאבק בין שני הקוסמים שנתלה בהם יותר מכל. נוויל נראה כאילו היה רוצה לעשות משהו פחות דרמטי והארי הביט מעלה אל הכוכבים וניסה ללמוד ברגע האחרון קצת למבחן באסטרונומיה שהיה לו באותו לילה.

כמובן, כמעט בשנייה שנכנסו לטירה, גברת אַמָרֵטוׂ - ההיגיון שעמד לפילץ' מאחורי הקריאה לחתולה שלו על שם משקה חריף איטלקי היה מעבר להשגתו של הארי - מצאה אותם וכמובן, פילץ' התנפל עליהם במהרה.

"הנה אתה," הוא רטן לעבר הארי. "כולם מחפשים אותך. יש עוד אחד."

"עוד… מה, בדיוק?" שאל לוציוס, מביט בבוז על השרת הסקיב.

בבירור זוכר ולא מחבב במיוחד את לוציוס מימיו הראשונים כתלמיד, פילץ' חיכה דקה לפני שענה. "עוד זוג של תלמידים מטילים קסמים במסדרונות. טענו שהם מחפשים פיקסי נוכלת."

הוגוורטס היתה כזו, שאף אחד לא טרח לשאול מה פיקסי נוכלת עושה שם או למה תלמידים חשו צורך לקלל אותה.

פילץ' הסתובב אל הארי. "הם מחפשים אותך."

הארי הנהן ברשמיות. "כמובן. אני צריך לעזור להם לגרום לזה להישמע הגיוני כדי שהם לא יראו מטומטמים בארוחת הבוקר מחר כשכולם ישמעו על זה." במילים אלה, הוא רץ במורד המסדרון.

"תנקה את הרגליים שלך!" צעק אחריו פילץ'.

"והיזהר במרוצתך במסדרונות," הוסיף דמבלדור בעדינות.

"רגע, אנחנו צריכים גם ללכת למרפאה," הציע פאדג' כשהארי יצא מטווח שמיעה.

הארי הגיע במהירות למרפאה, הוציא שני שיקויי פולימיצי מיד ונתן אותם בידיה הפשוטות של מדאם פומפרי.

מדאם פומפרי הביטה בהם בחקרנות. "זה… שיקוי פולמיצי?"

"אה, אולי?" הוא השיב והסדיר את נשימתו. "הנה," הוא אמר, שלח יד לכיסו ושלף שני בקבוקונים של תמיסת דודאים (כנראה שזו היתה תמיסת דודאים ולא שיקוי דודאים. מי יודע? טוב, חוץ מנוויל והרמיוני, שנתנו לו הרצאה של רבע שעה בנושא) הפעם.

"למה אתה בכלל מסתובב עם שיקוי פולימיצי בכל אופן?" מדאם פומפרי שאלה בחשדנות. "וזה בכלל חוקי כאן בהוגוורטס?"

"אני די בטוח שאף אחד לא טרח לאסור על זה כי זה יקר, קשה להכנה, ונדיר מאוד. אבל עזבי: מי אובן הפעם?" הוא שאל, משנה את הנושא.

"דראקו מאלפוי וסדריק דיגורי," הגיעה התגובה התמציתית.

הארי צחק. "זה נעשה מצחיק מאוד."

מדאם פומפרי הרימה גבה לעברו. "איך זה נראה לך מצחיק? חשבתי ששניהם חברים שלך."

"אה, כן," הסכים הארי. "זה לא מה שמצחיק. מה שמצחיק זה ש… טוב, קודם כל, מה הם בכלל עשו יחד מלכתחילה? לא ידעתי שהם בכלל מכירים זה את זה."

"אני בפירוש לא יודעת," השיבה האחות ביובש. "הם הגיעו מאובנים."

"אני מבין. ומה שאמרתי היה שאבא של דראקו ושר הקסמים פאדג' שניהם כאן בטירה ברגע זה כדי לחפש הוכחות לטענתו של דראקו שאנשים מאובנים כאן על ימין ועל שמאל ודראקו עכשיו הלך והתאבן בעצמו."

"בגלל שאני בטוחה שזה מה שהוא תכנן כשהותקף," אמרה מדאם פומפרי בעוקצנות.

הארי משך בכתפיו. "הי, את אף פעם לא יכולה לדעת. למרבה המזל, תמיסת הדודאים אמורה להשפיע כל רגע עכשיו… נכון?" הוא שאל כששמע פסיעות מחוץ לדלת.

מדאם פומפרי הביטה בדאגה במטופלים שלה. "אמורה."

בדיוק כשדלת המרפאה נפתחה, דראקו ומאלפוי מצמצו בישנוניות.

"אבוש?" שאל דראקו בבלבול. הוא הבין במהירות שיש עוד אנשים בחדר. בנקודה מסוימת, בכל אופן, הארי היה בטוח שדראקו חשב שהוא בחדר המועדון. "אני מתכוון, אבא? מה אתה עושה פה?"

"אני חושב שהשאלה המדויקת יותר היא: מה אתה עושה פה?" לוציוס שאל, מעט דאגה נכנסת לקולו בלי משים.

"אני… אני…" דראקו נעצר, מנסה להיזכר.

"פיקסי," הארי השתעל.

סדריק, תודה לאל, הבין את הארי במהירות. "השווינו אסטרגיות מחפשים במסדרון כשפתאום הפיקסי הכחולה הקטנה הזו הגיעה משום מקום והתחילה לתקוף אותנו. אף אחד מאיתנו לא הצליח לחשוב על קסם לגירוש פיקסי מעלינו אז ניסינו להקפיא אותה, אבל היא זזה כל הזמן אז פיספסנו אותה ופגענו אחד בשני," הוא סיפר, בקול אחראי ומשכנע. אין פלא שהפך למדריך. האם היה גם מדריך ראשי? הארי לא הצליח להיזכר.

"זה נכון, דראקו?" לוציוס הביט בעין בוחנת על בנו.

עדיין נראה מעט לא עוקב, דראקו העביר את מבטו בין הארי לאביו בהיסוס. "אני… כן," הוא אמר לבסוף.

"האם השניים האלה הם המטופלים היחידים שלך?" שאל דמבלדור בנימוס כתמיד.

"חוץ מהאחת מהשנה הרביעית שהצליחה להפוך את האזניים שלה לגזרים, כן, הם היחידים," אישרה האחות.

"לא אכפת לך אם נוודא את זה, נכון?" שאל פאדג', נכנס עמוק יותר לחדר. במהירות הוא גילה שדרכו חסומה על ידי אחות בית הספר.

"כבוד השר, אני מקווה שאתה לא חושד שאני מסתירה מטופלים," היא אמרה בלהט, מתקדמת לעברו באיום.

"לא, אני -" פאדג' ניסה להגן על עצמו, אבל לא היו לה שום כוונות כאלה.

"כמובן, אם הייתי מחביאה אותם, זה בוודאי לא היה במרפאה, נכון? למה שלא תלך לחפש אותם בארון המטאטאים? או על הגג?" היא הציעה בקול קפוא.

"אני מאמין לך, אני מאמין לך," התעקש פאדג', מתחרט במהרה.

"תודה לך," היא אמרה. "עכשיו, אם לא אכפת לכם, אתם מפריעים לחולים שלי."

במילים אלה, לא היתה להם אפשרות אחרת והם עזבו. עם אף לא הוכחה אחת לקיומם של התאבנות או שום דבר אחר לא רגיל (חוץ מהמרפאה הריקה מדי אולי), פאדג' ולוציוס היו מוכרחים לעזוב כלעומת שבאו, נבוכים מהמהומה שעשו על דבר שכל אחד אחר העמיד פנים שלא קרה מעולם. הארי תהה בעצלתיים מה יקרה כשהאמת תיחשף - והיא תיחשף, בייחוד כשמדובר בלוקהרט - אבל הבין שכתלמיד שנה שניה, לא אמור להיות לו אכפת מה בדיוק יקרה לבית הספר כי הוא היה טכנית צעיר מכדי שיצפו ממנו להתמודד עם זה.

כתלמיד שנה שניה, היה מובן לגמרי למה התחיל לצרוח כשהאגריד הציע את ההצעה האגבית 'עקבו אחרי העכבישים' שלעולם לא היתה מובילה לשום דבר טוב. למעשה, זה היה טוב שלוציוס ופאדג' כבר עזבו. אחרי הכל, זה לא יגרום לאף אחד לפקפק בשפיותו מוקדם מכפי הצורך.


 

"מרלין היקר, הבסיליסק הזה מסוכן!" דראקו נשמע מתלונן כל הדרך לכיתת השיקויים.

"זה אומר שאתה חוזר בך מדרכיך הרעות כיורש של סלית'רין?" שאל הארי בתמימות.

דראקו ירה בו מבט רצחני. "זה לא מצחיק, פוטר."

"אה, אני יודע שלא," אמר הארי, מנסה לרצות אותו מאחר שדראקו קרא לו פוטר רק כשהיה מאוד מעוצבן. "זה רק שחצי מהכיתה באמת מאמינה שאתה היורש של סלית'רין והיתה רוצה באמת לקבל תשובה לשאלה הזו."

דראקו בהה בהארי. "אתה רציני?"

"לא, אני הארי," אמר הארי לפני שהספיק לעצור בעצמו.

דראקו הביט בו בשאלה. "מה -"

"כלום, חובה מוסרית, אתה לא תבין," אמר הארי בביטול. "אז, אחת ולתמיד, כיוון שלחלוטין אובנת: האם אתה היורש של סלית'רין או לא?"

כיוון שתשובתו תמיד תוכל להתפרש כ'לא אתה לא' או 'לא אתה כן' בגלל הצורה שהארי שאל שלקח מהסרט "רמז מסתורי", דראקו בחכמה בחר לענות תשובה מלאה. "אני לא היורש של סלית'רין."

"אם הארי עדיין יכול להיות היורש אפילו כשהיה לו אליבי, אז וודאי שמאלפוי יכול לגרום לבסיליסק לתקוף את עצמו," התנגד רון.

"רון, שתוק," הרמיוני מרפקה את רון בחוזקה; היא בבירור הבינה שלציין שהארי עדיין טכנית יכל להיות היורש היה, בכל צירוף של נסיבות, רעיון רע.

"מה יש לנו פה?" שאל סנייפ חלקות, מגיע מאחוריהם.

"הם מתווכחים על האם העובדה שדראקו אובן אומרת שהוא לא היורש של סלית'רין ואם הארי עדיין מועמד לאשמה אפילו עם האליבי שלו," עזר נוויל.


אני מבין," שפתיו של סנייפ התעוותו בלעג. "ואחרי ששר הקסמים בעצמו הגיע כדי לחקור את השמועות הנבזיות האלה על בסיליסק שמסתובב חופשי בבית הספר והתברר לו שהן, למעשה, רק שמועות נבזיות."

"טוב, שנינו יודעים שאף אחד מאיתנו הוא לא היורש, אז הוויכוח שלנו הוא יותר בשביל חרושת השמועות בכל מקרה," הציע הארי.

"אתה לא עובד, פוטר?" דרש סנייפ.

"כי אני לא מסוגל לעשות כמה דברים בו זמנית להצלת חיי כשזה מגיע לשיקויים. באמת, אני מסיט מבט לרגע ומשהו מתפוצץ." הארי עצר והיטה את ראשו. "כמובן, אולי זה בגלל שהסלית'רינים ממשיכים לזרוק דברים לקדרה שלי רק כדי לבדוק אם אני באמת "ראוי לחברתם" בכך שאני שורד את נסיונות הרצח הקבועים שלהם. נראה מוזר, אבל מה אני יודע? אני לא סלית'ריני."

"אבל יכולת להיות," מלמל סנייפ בהיסח הדעת כשהמשיך לנוע בשורה כדי לבדוק עוד קדרות. "אה, בהחלט יכולת."


הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

-כותרת זה ביזבוז זמן- · 19.01.2025 · פורסם על ידי :rjl
ישש עדכנת!
*קולות של שמחה*

. · 20.01.2025 · פורסם על ידי :טוני סטארק2024
אוףףףףף למה את לא יכולה להמשיך

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025