![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
חייהם של לילי וג'יימס בשנה השביעית בהוגוורטס יחד עם הקונדסאים
פרק מספר 23 - צפיות: 11152
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: לא יודעת - שיפ: יש כמה - פורסם ב: 07.07.2022 - עודכן: 24.07.2024 |
המלץ! ![]() ![]() |
לילי: אני יושבת עם הבנות באותו הערב בחדר המועדון משחקות מונפול שרמוס הביא מהחנות המשחקים המוגלגית ליד הבית שלו. "בסדר, אני קונה את פארק פלייס מי מוכנה לשלם?" מישל מחייכת בניצחון. "הו, בבקשה! יש לך גם מלונות בטיילת, אני פושטת רגל כאן" לורי מתלוננת. "האם אני יכול למכור את נשמתי כדי לשלם שכר דירה? אני מרוששת" אני עונה ונופלת אחורה על השטיח. "אל תדאגו, בנות, יש לי תוכנית. אני רק אקסים כמה בחורים מהבנק לתת לנו הלוואה" סופיה מרימה את גבותיה. כולנו צוחקות. "היי, אם כבר מדברים על בחורים, שמעתן על הבחור החדש הזה שהצטרף להפלפאף?" שואלת אותנו לורי ועולה מהריצפה חזרה לשבת על הספה. "הו, זה עם המשקפיים? הוא חמודד" מישל עונה בחיוך ומסדרת את השטרות הקטנים שלה מהמשחק בערימות מסודרות. "כן, אבל ראית את הרודף הקידמי של רייבנקלו היום במשחק?" אומרת סופיה ונותנת בכל אחת מאיתנו מבט מבין וכולנו מהנהנות. "העיינים" לורי מציגה. "השיער" מישל מצטרפת. אני מגחכת ועולה חזרה לישיבה "השרירים ?" "וואו" לורי צוחקת. "איך קוראים לו ?" סופיה שואלת "אולי אני אלך לדבר איתו מחר בארוחת בוקר". "אני חושבת ג'ואי" אני עונה "אני אשאל את ג'יימס בשבילך". "קדימה בנות לא לשנות נושא אני רוצה את הכסף" מישל מצביעה על פארק פלייס בךוח מונפול וכולנו נאנחות והיא צוחקת. "היי לילי" אייברי בופה, ילדה מגיריפינדור באותה שנה כמונו עומדת מעל השולחן שלנו. "היי" אני משיבה לה. מה היא רוצה ממני? אנחנו אף פעם לא מדברות. "אז, לא יכולתי שלא לשים לב שאת וג'יימס הייתם קצת... מתוחים לאחרונה". אייברי בופה-הזונה הראשית של גריפינדור. או יותר נכון הילדה שיש לה קראש על חבר שלי כבר מהשנה הראשונה ולא מוכנה לשחרר. "אה, אממ, כן, רק דברים רגילים, את יודעת?" "מממ, בטח. ובכן, אם אי פעם תצטרך לדבר על זה, אני כאן". הילדה הזאת חושבת שאני מטומטמת? אני רק מהנהת כתשובה. אחרי שהיא הולכת החברות שלי מחליפות מבטים בינהן. "מה זה היה?" מישל לוחשת. "שום דבר חשוב". "היא נראתה די מתעניינת בדרמת היחסים שלך" סופיה מרימה גבות בשאלה. "כן, היא יכולה להמשיך לחלום. ג'יימס שלי". ------------------------------------------------------------- כל הבנות כבר עלו לישון ואני נשארתי קצת לשבת למטה. אני יודעת שג'יימס לא יחזור מוקדם אבל עדיין. אני קמה מהכורסא ועולה במדרגות למעונות של הבנות אבל אייברי באה פתאום משום מקום ועומדת בדרכי שתי מדרגות מעליי. "הוא הולך להיות שלי בסוף." "תמשיכי לחלום. הוא איתי, והוא לא הולך לשום מקום." "אבל את לא יכול להכחיש את הכימיה בינינו. הוא נדלק בכל פעם שאני בסביבה." "כימיה? יותר כמו משאלת לב. הוא אוהב אותי, לא אותך." "אנחנו עוד ניראה. אני אגרום לו להבין למי הוא באמת שייך." אני מגלגת את עיניי "בהצלחה עם זה" אני עונה ביובש, עוקפת אותה ונכנסת לחדר שלי. -------------------------------------------------------------------
אני התקלחתי שעתיים שלמות , מרחתי את כל הקרמים הטובים שלי, סידרתי את השיער, שמתי את הבושם שג'יימס הכי אוהב ולבשתי את כותנת הלילה הורודה שלי. אולי בחוץ אני ניראת זוהרת אבל מבפנים אני אומללה כל כך. כבר 3 וחצי לפנות בוקר עכשיו. והוא עדיין לא הגיע. כל חודש בירח מלא הוא תמיד חוזר ב2 ורבע בערך, הוא חוזר מאוחר רק אם אחד הבנים נפצע אבל שמעתי את הקולות שלהם לפני חצי שעה אז אני יודעת שהם חזרו. דמעה בודדה זולגת מעיניי ונופלת על הכרית שלי. כל הבנות כבר ישנות אז אני מנסה להיות שקטה. אולי באמת נמאס לו ממני. אנחנו רבים כמעט כל יום במשך כמעט חודש. הוא רדף אחריי כבר כמה שנים אבל אולי כשהוא סוף סוף תפס אותי הוא לא אהב את מה שהוא קיבל. הבד של כותנת הלילה שלי דק ואני קופאת במיטה שלי אפילו עם שמיכה מעליי. למרות שאין לי כוח לרדת לקחת את הג'קט שלי ששחכתי בחדר המועדון אין לי שום דבר טוב יותר לעשות, גם ככה אני לא מצליחה להירדם.
אני פותחת את הדלת בשקט כדי לא להעיר את הבנות ויורדת במדרגות האבן על קצות אצבעותי. כשאני מתקרבת לסוף גרם המדרגות אני שומעת קולות מדברים למטה. אני קופאת במקומי כשאני רואה מי יושב שם למטה על הספה. אני רק כמה מטרים מהם. אני לא מסוגלת פיזית לזוז, לעשות צעד אחד לעברם. ג'יימס ואייברי. הו מרלין אלה ג'יימס ואייברי. הוא צוחק ומחייך אליה. הוא כבר חזר מהבית המצווח. אבל במקום לעלות אליי הוא יושב איתה. וצוחק איתה. עם אייברי. "לילי" ג'יימס אומר כשהוא מבחין בי. מסתכל על עייני הנפוחות. או אלוהים אפילו לא שמתי לב שאני בוכה. אייברי מסתובבת אליי ונותנת לי חיוך זדוני. אני תוהה אם הם שמו לב אליי רק בגלל ששמעו איך הלב שלי נשבר לרסיסים. "לילי" הוא חוזר על עצמו וקם מהספה עושה צד לכיווני אבל אני כבר חוזרת בריצה לחדר שלי, אני שומעת אותו מאחורי אבל אני כבר בתוך החדר שלי נועלת אותו בעזרת כישוף שרק אפשר לפתוח מבפנים. אני כבר לא מנסה להיות בשקט וכמובן, כמובן שאני מעירה את הבנות. "ליל מה קרה?" מישל לוחשת לי כשהיא סופיה, לורי ואליס מתיישבות ליידי. אני שומעת במעומעם אותו דופק וקורא לי מעבר לדלת. "אני שונאת את זה" אני בוכה לתוך הכרית שלי "אני שונאת אותו".
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |