הפעם הראשונה שלי כמכשפה

יצא פרק קצר מצטערת.. זה היה או זה או כלום..

יש לי הרבה לחץ ואני בקושי מספיקה לכתוב. מקווה שאני לא מאכזבת!

------------------------------------

נכנסנו לחדר האוכל ביחד ואז התפצלנו כל אחד לשולחן שלו.

התיישבתי ליד סברינה ושמתי לב שאין עדיין אוכל השולחן.

"מה קורה פה?" שאלתי את סברינה.

היא באה לענות לי אבל אז דמבלדור ניסה לקבל צומת לב.

"שלום לכם תלמידים. אנחנו לקראת סוף שנה ואתם יודעים מה זה אומר.." הוא אמר.

ליחשושים נשמעו מכל מקום.

"הנשף" ניסה דמבלדור להתגבר על הקול של התלמידים.

סברינה ולי-אן התרגשו ודיברנו בניהן על השמלה שהן קונות.

"לא כול כך מהר" אמר דמבלדור וחייך.

"תצטרכו לעבור כמה שיעורים כדי ללמוד כמה דברים לפני" הוא אמר אחרי כמה שניות.

סברינה גילגלה עיניים ונאנחה.

"פרופסור.." אמר דמבלדור והסתכל על פרופסור מקגונגל.

הפרופסור קמה מהקום וניגשה ליד דמבלדור.

"תגיעו מחר לכאן מחר בבוקר, חובה על כולם להגיע" היא אמרה וחזרה למקום.

"בתאבון" אמר דמבלדור והאוכל הופיע בשולחן.

"מה זה השטויות האלה" היה הדבר הראשון שסברינה אמרה כשהסתובבה לשולחן.

"אולי הם צודקים כי מאיפה אנחנו יודעים על נשף" אמרה רוז בשקט.

לקחתי את הצלחת והתחלתי להשים בה אוכל.

"זה לא משנה. הדבר הכי משנה זה הבן זוג והשמלה" אמרה לי-אן.

"נכון" אמרה סברינה.

אין לי שמלה או בן זוג חשבתי.

איך אני אמורה ללכת? אולי אני לא אלך? זה יהיה ממש פאדיחה חשבתי.

אחרי כמה שניות שמתי לב שכולן מסתכלות עליי.

"נו?" שאלה סברינה. "מה?" ניסיתי להבין מה קרה ב10 שניות שנדדתי עם המחשבות שלי.

"את מי את לוקחת לנשף? זה למה בהית בקיר במשך כמה שניות?" אמרה סברינה וצחקה.

לי-אן צחקה גם ורוז חייכה.

"לא יודעת. זה לא משנה" אמרתי מנסה להתחמק.

"בטח שזה משנה!! כל הבנים החתיכים יתפסו תוך יומיים" אמרה סברינה בהתרגזות.

"אז.. על מי שמת את העין? על הארי או דראקו?" אמרה לי-אן והשתיים התחילו לצחוק שוב.

גילגלתי עיניים והתמקדתי באוכל.

"מה איתך רוז? את מי את לוקחת?" שאלה לי-אן.

רוז חשבה כמה שניות ואז היא אמרה "אני לא רוצה להזמין".

"למה את מתכוונת" אמרה סברינה מבולבלת.

"אני רוצה שיזמינו אותי" הסבירה רוז.

"אההה" אמרו סברינה ולי-אן ביחד.

הסתכלתי על דראקו וראיתי שגם הם באמצע שיחה. בטח גם על הנשף.

הוא שם לב שהסתכלתי עליו והוא חייך. חייכתי אליו בחזרה והסתובבתי.

"אני עייפה" אמרתי אחרי שסיימתי לאכול.

"אל תלכי לחדר כי יש עוד שיעור אסטרונומיה במגדל" אמרה לי-אן.

נאנחתי וניסיתי לא להרדם בשולחן.

"קדימה בואו נלך" אמרה סברינה וקפצה מהמקום כשהשיער הבלונדיני שלה קפץ גם איתה.

הפרק הקודם		הפרק הבא