הסיכוי האחרון

מחשבותיו של דמבלדור:

דמבלדור הביט על סיריוס בעינו הכחולות ולמשך כמה רגעים אף אחד מהם לא אמר מילה.

זה היה יכול להימשך שעות אלמלא נשמעו דפיקות בדלת הברזל.

הוא החליט להתעלם מהן. כרגע היו לו דברים חשובים יותר.

איך יכול להיות, שסיריוס בזמנו פעל ממש מתחת לאף שלו והפך לאנימגאוס?

איך הצליח להסתיר את זה ממנו?

ועוד יותר איך הוא,דמבלדור ,לא ידע על כך?

'זה מה שחשוב עכשיו?' הוא נזף בעצמו

'הזמן קצר ואני חייב לפעול במהירות. במהירות אך בחוכמה!' הזכיר לעצמו

בינתיים, הדלת כבר נפתחה. על אף שלא קיבל תשובה,השר החליט שהוא חשוב מספיק בכדי לנהל את העניין לבדו.

אבל דמבלדור חשב אחרת. לא הכבוד הוא זה שהפריע לו, הבעיה היא שהשר לא מכיר טוב מספיק את סיריוס

ויכול בהחלט להאשים אותו על עבירות שלא עשה.

הוא העז לבקש עוד כמה דקות, אחרי הכל הוא המנהל.

פאדג' היה עצבני ודיבר על כך שדבמלדור עוד צריך להצטרף אליו כדי לראות את דינו של ההיפוגריף בקביק.

'היפוגריף..מענייין' חשב דמבלדור.

 הוא ידע כמה האגריד מחובר אליו ולא רצה לתת סיפוק למשרד הקסמים.

בעוד השר מנדנד באוזנו על חוסר זמן, מחשבה עלתה בראשו

 'זהו זה!' הוא חשב בתרועה  'זמן! זה מה שצריך!'

 מסתבר שמבלי לשים לב,השר ממש נתן לו עצה

כי סופה של כל קללה להפוך לברכה.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא