נגד הכל

אני מפרסמת את הפרק הזה די מהר רק בזכות ההסכם שלי עם פאנפיקית... אני מחכה לפרק שלךך!

אז אני דווקא ממש אהבתי את הפרק הזה... העניינים ממשיכים להסתבך...

מקווה שתהנו.

ופאנפיקית, הפרק הזה כן בשביל!!

;)

פרק 24 | לילה מלא הפתעות | מרג'י

"סיסמא בבקשה." קראה האישה השמנה ברוגז כשמרג'י העירה אותה.
"אממ... לילית אדומה," אמרה מרג'י. התמונה זזה ומרג'י זחלה באיטיות אל תוך חדר המועדון.
"לרה? ג'ין?" היא לחשה. חדר המועדון היה גדול, עם כמה כורסאות, פופים ושלוחנות, ואח גדולה שדלקה כל הזמן. מרג'י התקרבה אל אחת הכורסאות שהיו קרובות לאח, והביטה סביבה.
"לרה? ג'ין..." היא התיישבה על הכורסא, הניחה את הקופסא עם העש על אחד מהשולחנות, והסתכלה על דלת הכניסה לחדר המועדון, מחכה לחברותיה.
כעבור כמה דקות היא קמה ושוב החלה להסתובב בחדר. היא התיישבה על אחד הפופים, קמה שוב, הסתכלה בשעון ואז הביטה אל עבר חדרי הבנות.
היא עלתה באיטיות לחדר שלה ושל לרה. אולי הן מחכות לה שם? אולי ליליה הגיעה והן היו חייבות לעלות לשם?
"לרה?" היא פתחה את הדלת באיטיות, נזהרת לא להרעיש.
"מרג'י..." היא שמעה קול עייף עונה לה. "זאת אני... ליליה." מרג'י נעצרה בבהלה. "מה את עושה ערה כל כך מאוחר? מה עשית בחוץ?" שאלה ליליה בבלבול.
"אני... רק יצאתי לרגע. הייתי צריכה לטייל." התחמקה מרג'י.
"אה... לרה איתך? כי גם היא לא פה..."
"כן... היא איתי," לחשה מרג'י והלכה אחורה באיטיות.
"אז למה חיפשת אותה?"
"קבענו להיפגש פה והיא עדיין לא הגיעה..." אמרה מרג'י. "תחזרי לישון..." היא לחשה, יצאה החוצה וסגרה את הדלת.
היא נאנחה בהקלה, וירדה בחזרה אל חדר המועדון. היא התיישבה שוב באחת הכוראסות, ובדיוק כשקמה נשמע קליק מכיוון הדלת ולרה נכנסה, עוזרת לג'ין לבוא אחריה.
"לרה, ג'ין! מה קורה לכן? אני מחכה לכן פה לפחות עשרים דקות, אם לא יותר... איפה הייתן? מה לקח כל כך הרבה זמן?" שאלה מרג'י בתקיפות ועמדה מולן בזרועות שלובות.
לרה התעלמה ממנה, ועזרה לג'ין ללכת עד לאחת הספות.
"ג'ין? את בסדר?" שאלה מרג'י בבלבול כשראתה את אחותה צולעת מעט.
"אני נפלתי..." אמרה ג'ין כשהתיישבה על אחת הכורסאות.
"מה? איך?" מרג'י העבירה את מבטה מלרה לג'ין.
"חיפשנו עש..." החלה לרה לספר. היא הסבירה למרג'י איך היא טיפסה על העץ וביקשה מג'ין לטפס גם, ותוך כדי שסיפרה היא הביאה לג'ין כמה כריות לשים עליהם את הרגל ודאגה שיהיה לה נוח. "ואז היא החליקה... רציתי שנלך, אבל היא התעקשה שאני אטפס על העץ לפני שנעזוב..."
"ואז," קטעה אותה ג'ין, "שמענו קול מהיער..."
"אני חשבתי שזאת ג'ין, אבל לא..."
"חיכינו בשקט וקיווינו שהיצור שהשמיע את הרעש יעבור, אבל הוא נכנס לתוך קרחת היער שבה היינו, והסתכל עלי..." המשיכה ג'ין.
"אני הייתי על העץ, הוא לא ראה אותי. אבל אפילו שהייתי אמורה לראות אותו, לא ראיתי..." הוסיפה לרה בשקט.
"מה זאת אומרת לא ראית אותו?" שאלה מרג'י בבלבול.
"אני הצלחתי לראות אותו," אמרה ג'ין, גם היא בשקט, "אבל לרה לא... אנחנו לא יודעות למה. תיארתי ללרה איך הוא נראה, אבל הוא היה בלתי נראה בשבילה..."
"אולי יש לך כוחות קסומים?" שאלה מרג'י.
"אני לא יודעת..." לחשה ג'ין.
"ואז... מה עשיתן אחרי שהוא הגיע?" שאלה מרג'י.
"לרה לא האמינה לי שהוא נמצא שם, אז האכלתי אותו... אחר כך היא האמינה. ליטפתי אותו עד שהוא הסתובב והלך, ואז לרה עזרה לי להגיע לפה הכי מהר שיכולתי..." סיימה ג'ין את הסיפור.
"וואו..." מרג'י הביטה בהן בחיוך מהול בדאגה.
"כן," נאנחה לרה. "אבל אין לנו עש, ועכשיו גם יש לנו עוד משימה - לחקור על היצור הזה..."
"רגע, כמעט שכחתי!" אמרה מרג'י בהתרגשות. היא הלכה אל השולחן עליו היה מונח העש. "תראו!" היא הראתה להן את הקופסא בגאווה, מחכה לתגובותיהן.
"אממ... קופסא?" שאלה לרה בבלבול. ג'ין הסתכלה על מרג'י גם היא בשאלה.
"לא... מה שיש בתוך הקופסא," הסבירה מרג'י.
"הצלחת לתפוס עש?" קפצה לפתע לרה בהתרגשות.
"לא תפסתי... היה אצל ריאון, שומר הקרקעות, קופסא מלאה בעשים..." הסבירה מרג'י. "הוא ראה שהתלהבתי מזה, ואמר שבדרך כלל יצורים לא אוכלים עשים, אז אני יכולה לקחת אחד..."
"זה מעולה!" אמרה לרה. "אז אני מניחה שבסופו של דבר אפשר לקרוא ללילה הזה הצלחה..."
"כן, למרות שעכשיו גם צריך לחקור על היצורים שראיתי," הוסיפה ג'ין.
"בואו נלך לחקור עליהם עכשיו..." אמרה מרג'י. "ריאון אמר לי שהעש צריך לגדול קצת, וצריך לחכות לפני שעושים איתו משהו."
"כן! לאלפי יש המון ספרים על חיות. נוכל לעבור אצלו, לקחת ממנו את אחד הספרים ולבדוק על החיה הזאת... ועוד כמה ימים נלך לחקור על העש!" קראה ג'ין.
"כן." השיבה לרה. "אז הולכים?"
"הולכים." השיבה לה מרג'י.
הן עזרו לג'ין לקום, והלכו לעבר היציאה מחדר המועדון.

הפרק הקודם		הפרק הבא