הבעיות של עולם הקוסמים

"אז לאן עכשיו?" מייקל נאנח בעייפות והמשיך "אולי נחזור להוגוורטס"

"כדאי לך מאד לא לזלזל בציוד ללימודים שלי-או שזה הסוף שלך" איימתי אני ממש אוהבת לאיים הבעיה היא שאף פעם אני לא מקיימת את מה שאני אומרת אבל זה עדיין כיף

"תפסיקו לריב!" אמרה שרה באומללות "מי שמדברת..." לחשתי אבל לא המשכתי לריב עם מייקל "נלך לחנות הספרים" אמרה שרה כשטיילנו במקום קנינו ספרים,גלימות,ציוד לשיעור שיקויים,ואת שאר הציוד שהיה כתוב הייתי מותשת הספרים היו כבדים

"אממ... תגידו לא מגיע לנו להתפנק קצת?" אמר מייקל ופזל לעבר חנות הגלידה שעברנו לידה

"שלא תחשב על זה-אנחנו צריכים להגיע יותר מידי יחשדו ויתחילו לחפש אותנו" אמרה שרה

"כן,רק איך נגיע?" אמר-שאל מייקל הרי המטאטאים היו מרוסקים ליד הפח

"נקנה מטאטאים!" הודעתי חגיגית והוצאתי את השקיק והוצאתי את כל המטבעות שנשארו שם נכנסו לחנות של קווידיץ' או משהו כזה-לא הבנתי אבל מייקל התלהב מכל דבר קטן שהיה בחנות, קנינו שלושה מטאטאים בצבע שחור עם תווית שכתוב עליה-נימבוס 2001 מייקל אמר שזה מטאטא קצת מיושן אבל לי לא אכפת העיקר שיש לי מטאטא! לקחנו את המטאטאים (למי שדואג שילמנו...) ועלינו עליהם היה הרבה יותר קשה לטוס עם כל החבילות אבל הצלחנו! טסנו דרך ארוכה מאד שנראתה נצח (או שאולי היא באמת ארכה נצח...) נחתנו בהתרסקות על המדשאות הלכנו לכיוון החדרים או לפחות רצינו כי פרופסור מקונגל עצרה אותנו.

"מה אתם עושים?"

"נהנים מהחיים?" ניסה מייקל

"ויזלי, אני הייתי ממליצה לך להיזהר." היא אמרה ואז הוסיפה "בואו אחרי"                   

הפרק הקודם		הפרק הבא