לילה רידל מרס

הלכתי לארוחת הצהריים, בבגדים הרגילים של בית הספר.

היה לי ברור שאני צריכה ללכת לשולחן גריפינדור, לשבת עם הארי פוטר.

רציתי לשבת עם הבנות, אבל הן היו מאוד ברורות בעניין, את פשוט לא יכולה לסרב לו הן אמרו, זה ייתפס לא טוב, זה עלול לפגוע בך, וחוץ מזה את רוצה אותו.

אז הלכתי לכיוונו, התיישבתי לידו והוא כרך את היד שלו סביבי.

"נחמד לראות אותך" הוא אמר

"גם אותך" אמרתי, אבל לא הרגשתי שמחה, הייתי בלחץ, הרגשתי חלשה, לא מפוקסת.

הארי לקח צלחת ושם בתוכה אוכל, הוא שם לי מזלג ביד

"תאכלי" אמר, אכלתי, הוא אכל מאותה צלחת, עדיין עוטף אותי בידו השנייה.

"אני רוצה לראות אותך עוד הרבה" הוא אמר, לא אמרתי דבר אז הוא המשיך

"את יודעת, אומרים שבבוקר מוקדם האגם ממש יפה, חשבתי שנלך מחר לראות את הזריחה, תבואי?"

"כן"

"נסיכה יפה שלי" הוא אמר וחיבק אותי בשתי ידיו

"אני לא נסיכה" לחשתי, הפנים שלי היו צמודות עליו  

"אני אעשה אותך אחת כזאת" הוא לחש ואז צחק, לא צחקתי, הוא דגדג אותי וצחוק קטן ולא רצוני יצא ממני

"סוף סוף" הוא אמר, כל השולחן צחק, ואז התחילו גם שאר השולחנות לצחוק, לא חושבת שהם אבינו על מה הם צוחקים אבל הם פשוט צחקו. ואז צחקתי, אבל באמת צחקתי.

"שהשמש תאיר לנו פנים, שהירח יזרח בשביל שנינו, הנסיכה של משפחת פוטר" אמר הארי פוטר, קולו היה רם, לא היה אחד בחדר האוכל שלא שמע את אשר אמר.

הפרק הקודם		הפרק הבא