להיות חצויי זה לא קל

נדהמתי ממה שאמילי מסוגלת לעשות בזמן שכבר היינו על לק ובאוויר. אני רק שולטת ונושמת במים, וחברה שלי עושה לחשים כמו הארי פוטר. מבורכת הקטה ראוייה לשמה. "הרגע המכריע מתקרב," אמר מרקו ובכך העיר אותי ממחשבותיי. השפלתי את המבט ללק והוא מיד השתתק. זאת הייתה נקודה רגישה אצל שנינו מאז שהבנתי כמה אנשים אמורים לצאת למסע חיפושים. נחשול כחכחה בגרון."מה נעשה בשאול? כדאי שנתכנן, אחרת סתם ניראה כמו טיפשים" אמרה. "בעיני רוחות," ציינה אמילי, שישבה לפניי. הנחתי שנחשול לפניה עשתה פרצוף חמוץ, כרגיל. חייכתי. "רוחות או לא, הן היו פעם בני אדם. וכדאי שניראה כמו עוברי אורח אם אנחנו לא רוצים צרות איתן" אמרה בת פוסידון. הנהנתי ומתחתי את הידיים, נזהרת מאוד לא ליפול. "כן. אפשר להשתמש בעירפול. ומרקו, יש לך רעיון כלשהו?" שאלתי אחרי זה ותפסתי מהר במותניים של אמילי והיא צחקקה בחוצפתה. כמעט נפלתי והלב שלי עשה סלטות מבוהלות. מהכמעט נפילה, כמובן. מרקו חשב קצת. "נחשול צודקת. אנחנו צריכים להשיג מפה של השאול," פסק לבסוף. הלב שלי קפא. עוד משהו מסוכן שלפנינו. נחשול מקדימה במושכות הנהנה. (משום מה היא החליטה שלק הוא הפגסוס שלה מתחילת המסע.) "מאיפה נשיג?" נחשול שאלה. שתקנו, אני בעצב. נכון, מאיפה אנחנו אמורים להשיג את המפה הקסומה הזאת? הרי אף אחד מאיתנו לא מת אף פעם והייזל מהמחנה הרומי לא איתנו. "יש לי רעיון," אמרה לפתע אמילי והעבירה את תיק הגב שלה קדימה. כולנו עפנו עם התיקים שלנו. חיכיתי במתח. אמילי מלמלה משהו לעצמה ולבסוף שלפה את ספר המיתולוגייה ביוונית עתיקה שלה. חייכתי. "את גאון," אמרתי והיא צחקקה. "ברור, אני בת אתנה. וגם, נוכל לקרוא פה דברים, אולי זה יעזור לנו להבין איפה המפה של השאול נמצאת כיום" אמרה והעברנו את הספר למרקו ההמום, שהנהן והתחיל מיד לחפש. "כמו שאחותי למחצה אנבת' חיפשה את המפה לאתנה פרתנוס," הוסיפה אמילי. חייכתי בהיסוס.

"טוב," מרקו אמר כעבור חמש דקות של שקט שלוות. "הנה האיזור של האדס." "לא צריך ללכת לבית האדס, נכון?" נחשול שאלה וקיללתי אותה בלב. למה היא תמיד חייבת להגיד דברים מפחידים? הסתכלתי אחורה בחשש וגם היא (אבל לא בחשש) ומרקו הניד בראשו לשמחתי. "לא, כי שערי המוות כבר סגורים וזאת לא המשימה שלנו. המשימה שלנו היא לגרש את הרוחות מהמחנה חזרה לשאול." אמר והמשיך לקרוא. נחשול הנהנה בהבנה וחזרה להסתכל קדימה ואז שתתה תה מתרמוס שהוציאה מהתיק שלה. אני חזרתי להסתכל גם קדימה ואז על הים בשלווה. שמחתי שלא נפלתי מגב הפגסוס והתפללתי תפילת הודייה לזאוס. בינתיים נחשול שתתה מתרמוס התה. תופתעו לדעת מה מרקו ונחשול מצאו לחידוש האפסקה שלנו אצל דודה מ"ם. "אז מה כתוב?" שאלתי. מרקו לצערי התחיל לשכוח מהנושא והתחיל להתלהב. "תשמעו משהו מגניב. ידעתם שהפירוש של השם של אבא הוא 'בלתי נראה' ביוונית עתיקה? וגם, הרומאים לא מכנים אותו רק פלוטו, אלא גם דיס פאטר, מה שזה לא אומר. וגם-" "מרקו!" נחשול צעקה והוא קפץ. אני ואמילי צחקנו. "אולי תחזור לנושא בבקשה?" נחשול רטנה בהתנשפות מהצעקה ולק רטן כמסכים איתה. מרקו מצמץ כמה פעמים ואז כחכח בגרון. "כן. מצטער. אז, אממ, המפה של השאול." הוא השתתק שוב לכמה רגעים והתאפקתי מלהאנח.

הפרק הקודם		הפרק הבא