נגד הכל

שוב סליחה על ההבדל הגדול בזמנים בין כל פרק לפרק...

משתדלת לעשות מהר, פשוט קצת בעומס כרגע.

אשמח לכל תגובה עוזרת ומשמחת!!

תהנו:)

פרק 25 | ת'סטראלים | לרה

למחרת בלילה לרה, מרג'י וג'ין עלו במדרגות לעבר חדר המועדון של הפלפאף. הן רצו לחקור על היצורים המוזרים שג'ין ראתה ביער האסור, ובינתיים הן היו צריכות לחכות שהעש יהיה מספיק גדול. עד שזה יקרה הן החביאו אותו בחדר של מרג'י ולרה.
ג'ין אמרה להן לבוא לחדר המועדון שלה, כי היא היתה בטוחה שאלפי יודע עליהם משהו. הוא ממש אהב חיות.
"תעשי את זה מהר," אמרה מרג'י לג'ין.
"ותזהרי עם הרגל שלך!" אמרה לרה בדיוק כשג'ין מעדה.
"ותשתדלי שהוא לא יבוא לכאן אחרייך!" אמרה מרג'י.
"בסדר, בסדר," הרגיעה אותן ג'ין.
היא הלכה בצעדים איטיים לתוך החדר, נעזרת בקיר. לרה ומרג'י חיכו לה בחוץ בדיוק כמו שעשו שעות ספורות לפני כן שחיכו לג'ין בשביל ללכת ליער האסור, רק שהפעם היה להם עש.
"איך הם נראים, היצורים האלה?" שאלה מרג'י את לרה, כי ידעה שג'ין תיארה אותם ללרה ביער.
"שחורים כאלה, גדולים..." לרה עשתה תנועות גדולות עם הידיים.
"אני מניחה שיש תמונה בספר".
"נכון," לרה עצרה עם התנועות, והביטה בקיר.
ג'ין התעכבה כמה דקות, ובסוף הן ראו אותה יוצאת באיטיות מחדר המועדון, ולוחשת להן משהו בלי קול.
לרה הצליחה לקרוא.
אלפי.
אלפי יצא אחריה וחייך אליהן.
"מה קורה? מה אתן עושות? ומה קרה לג'ין ברגל?" הוא שאל אותן מלא שאלות בבת אחת, וגרם ללרה סחרחורת.
"אמרתי לך כבר, אני נפלתי שניסיתי את שיעורי הבית בשיעור תעופה," אמרה לו ג'ין.
לרה התנשפה בהקלה, אבל אלפי התעקש.
"למה את לא הולכת למרפאה?"
"אני חושבת שזה יכול לעבור לבד," אמרה מרג'י מהר.
"אני יכול לעזור?"
"לא אלפי. כשאני אחזור תראה לי את הקלפים שאספת מצפרדעי השוקולד," אמרה ג'ין בזריזות, "אתה יודע על היצורים האלה משהו?"
"בטח, היצורים האהובים עלי. אבל כדי שתוכלו לדעת במדויק הבאתי לכם את הספר הזה," הוא הרים את הספר שהיה בידיו, "זה מחולק לנושאים, לפי צבעים".
ג'ין לקחה ממנו את הספר, "תודה".
"אבל לא אמרתם לי למה אתן רוצות לדעת עליו".
"התחלתי גם להתעניין ביצורים," אמרה ג'ין והביטה בלרה ומרג'י.
"כן, גם אנחנו," הנהנו בהסכמה.
"טוב, ביי!" הוא אמר להן וחזר לחדרו, בעודו שולח אליהן מבטים חשודים.
"ג'ין, אמרנו לך להיזהר!" אמרה לה לרה.
"לא התכוונתי בכלל שהוא יבוא, אבל הוא התעקש לראות אתכן," אמרה ג'ין בהתנצלות.
"הוא היה יכול לגלות הכל," אמרה לרה.
"אבל הוא לא גילה," אמרה ג'ין, "ובינתיים אנחנו מבזבזות זמן יקר".
לרה הינהנה בראשה בהסכמה, והן הלכו לאורך המסדרונות הנטושים לחפש חדר ריק.
לבסוף הן מצאו חדר, ונכנסו אליו בדממה.
אחרי מבט קצר בחדר לרה נזכרה שכבר היתה שם, בלילה שרבה בו עם מרג'י ורצתה ללכת לפגוש את האנשים ששלחו לה את הפתק.
הע"ש.
היא קיוותה בקרוב לגלות מי אלה.
מרג'י סגרה באיטיות את דלת החדר, והתיישבה לידן על הרצפה. הן פתחו את הספר ודפדפו בו בנושא של היצורים השחורים, כמו שאמר להן אלפי.
"אלה?" מרג'י הצביעה על יצור שחור זוהר, בגודל של כלב.
"לא, הם קצת יותר גדולים," אמרה לה ג'ין.
לרה דפדפה איתן בעמודים, והרגישה כאילו הן נמצאות שם כבר כמה שעות.
בדיוק שעמדה להתייאש, ג'ין ראתה אותם.
"הנה!" ג'ין הצביעה על התמונה.
"מה?! באמת זה אלה?" שאלה לרה, "זה לא הגיוני שלא ראיתי אותם, הם גדולים יחסית".
לרה התחילה לקרוא מהמילים שנכתבו סמוך לתמונה:
"הת'סטראלים הם יצורים שחורים דמויי סוס מכונף ושילדי.
רק מי שראה מישהו נהרג מסוגל לראות ת'סטראלים ולכן הם נחשבים מביאי מזל רע ומוות לכל מי שרואה אותם."
לרה הביטה במילים שקראה, המומה. היא ומרג'י נעצו בג'ין מבטים, ושאלה אחת ממש סקרנה אותה.
"את ראית מישהו מת?" שאלו לרה ומרג'י ביחד בתדהמה.
ג'ין לא ענתה, רק בהתה בשורות שלרה קראה, כאילו שכחה איך לדבר.

הפרק הקודם		הפרק הבא