ההמצאה הכי טובה בעולם

פרק 25 – שבוע עם פרד וג'ורג'

"ספרי לי מה עשית בשבוע בבית, 'מיוני," ביקש פרד. זה קרה כשהרמיוני, ערומה כולה מלבד תחתונים, שכבה עם ראשה על חזהו לאחר שעה ארוכה של התמזמזות.
זו הייתה שעה מדהימה. פרד נגע בה במקומות שהיא לא דמיינה שיכול להיות לה כל כך נעים בהם, ולפני כל מקום הוא שאל אותה אם זה בסדר מבחינתה.
"מממ..." הרמיוני התקשתה להיזכר בדבר מה. "טיילנו, דיברנו, קראתי את 'הנביא היומי' כל בוקר – שזה לא תמיד טוב בתקופה הזו..." היא התלבטה אם לספר לו על הגלולות.
תקשורת! קולה של לונה הדהד בראשה לפתע.
"אמא לקחה אותי לקנות גלולות," הוסיפה בנימה כאילו-אגבית, בעודה בוחנת את הבעת פניו.
פרד הרצין לפתע. "הם דואגים לך?"
"כן, אבל לא בגללך. הם דואגים לי כי הם אוהבים אותי," הרמיוני אמרה.
פרד נראה כמתלבט. הרמיוני הרימה את ראשה מחזהו כדי שתוכל לבחון את הבעת פניו טוב יותר.
"אני חושבת שנעשה סקס מתישהו בקרוב," היא אמרה לבסוף.
"אני לא רוצה שתסכימי לעשות איתי סקס כי את חושבת שאני רוצה," פרד מלמל. "אני רוצה שתרצי לעשות סקס, שתחלמי על שנינו בצורה הזו."
הרמיוני השתתקה. הוא צדק.
"אני לא חושבת שאוכל לרצות לעשות סקס עד שאלמד על זה יותר," אמרה לבסוף. "אני רוצה לסמוך על עצמי שאני יודעת למה אני נכנסת – כמו בכל דבר אחר בחיי. אתה מכיר אותי, פרד. כזו אני."
הבעת פניו של פרד התרככה לפתע. "זה באמת נשמע כמוך, 'מיוני."
"אני לא יודע אם תרגישי בנוח עם זה – אבל תדעי שאני אשמח לענות לך על כל שאלה שיש לך בנוגע לסקס ומין בכללי," הוא חייך פתאום והוסיף – "אני לא מומחה. אבל את מה שאני יודע – אני מתחייב לומר לך".
הרמיוני חייכה. "אני אחשוב על שאלות בזמן שנפרוק את הציוד שלי?"
-
בהמשך היום פרד והרמיוני הסתובבו בסמטת דיאגון, קונים להרמיוני את הציוד לשנה הבאה.
פרד ראה את התעניינותה בספר כשפים מתקדם כלשהו, וקנה לה אותו ברגע שסובבה את ראשה.
"פרד, אתה לא צריך לקנות לי כלום!" הרמיוני אמרה לאחר שהודתה לה.
"ראי זאת כמתנת יום הולדת מוקדמת," פרד אמר. "שנה שעברה רק התחלנו לצאת כשחגגת את יום-הולדתך, השנה אני לא מתכוון לפספס את ההזדמנות."
תחושת אשמה תקפה את הרמיוני. "אני פספסתי את יום ההולדת שלך!"
"היית מאושפזת במרפאה, חסרת הכרה אחרי שתקף אותך אוכל-מוות. זה לא נחשב," פרד אמר בהחלטיות.
כשיצאו מהחנות והחלו לצעוד לכיוון הדירה של התאומים, הרמיוני החליטה לשאול את השאלה הראשונה.
"זה תמיד כואב בפעם הראשונה?"
פרד היסס. "לא לכולן. יש כאלו שכן, מאוד, ויש כאלו שלא כל כך. אם מרגישים בטוחים ומוכנים אז זה בדרך כלל פחות כואב."
הרמיוני הרהרה בתשובתו גם כשנכנסו לחנות. ג'ורג' היה מוקף בלקוחות ממין נקבה, כולן מחייכות לעברו ומצחקקות.
"שיקוי אהבה," פרד הסביר. "הוא בדיוק מדגים, כנראה."
הרמיוני הופתעה. "ג'ורג' וקייטי נפרדו?"
"הם בהפסקה," פרד אמר בשקט כשנופף לג'ורג' מרחוק והוביל את הרמיוני לכיוון הדירה. "כל עניין העזיבה של הוגוורטס הרחיק ביניהם. עכשיו היא עושה אודישנים להיות רודפת בקבוצת קווידיץ כלשהי. הם קבעו לשוחח אחרי שתחזור".
הם נכנסו לדירה והחלו להכין ארוחת ערב. פרד התגרה בהרמיוני שעוד לא יכלה להשתמש בקסמים מחוץ להוגוורטס והעיף אל תוך ידה כל כלי בישול שהייתה צריכה.
בתום השעה הייתה מוכנה ארוחה נהדרת להפליא. ג'ורג' חזר לדירה בדיוק כשהשניים סיימו לשטוף כלים.
"זוג יונים – חזרתי! מקווה שאתם לבושים!" הוא הכריז כשפתח את הדלת. "אוו, ריח טוב!"
"בישלנו קצת, מקווה שזה בסדר מבחינתך שהכל בושל בעירום מלא," העיר פרד.
"כל עוד זה טעים, אני מוכן להכל!" אמר ג'ורג'.
הרמיוני גיחכה והתיישבה בשולחן בין שני התאומים. הערב עבר באוירה טובה, שניהם הצחיקו אותה עד דמעות בחיקויים של שאלות של לקוחות בחנות. את סוף הערב הם בילו בשתיית בירצפת בפאב השכונתי ביחד עם לי ג'ורדן שבדיוק קפץ לסידורים בסמטה לפני שמתחיל לעבוד בקריינות של אליפות הקווידיץ' העולמית.
זה היה שבוע לא מהעולם הזה, השבוע בדירה של התאומים. בימים הבאים הרמיוני עזרה בחנות ובעיקר במעבדה- בניסויים על מוצרים חדשים.
ג'ורג' עשה את המיטב וכמעט ולא קרא לפרד להחליף אותו בקופה.
הרמיוני לא יכלה להימנע מלהבחין שהעסקים שלהם הולכים ממש טוב, אפילו ממש ממש טוב. לא היה רגע אחד ריק בחנות.
בערב האחרון ג'ורג' סגר את החנות מוקדם כדי שיוכל ללכת להיפגש עם קייטי. "בהצלחה, אחי!" איחל פרד כשג'ורג' יצא מהדירה.
הרמיוני ופרד עסקו בהכנת ארוחת הערב כשפרד התחיל לשאול על התכניות של הרמיוני לעתיד.
"אני חושבת שארצה לעבוד במשרד הקסמים – במקום עם השפעה. אני רוצה ליצור שינויים חברתיים בעולם הקוסמים. שינויים ביחס לחיות פלא, ליצורים קסומים ולילדי-מוגלגים," אמרה הרמיוני לאחר מחשבה.
הרמיוני ציפתה שפרד ילעג לה שהיא רוצה להפוך לגרסה נוספת של פרסי, אך הופתעה כשהחמיא לה – "אני חושב שצריך יותר אנשים כמוך במשרד הקסמים, 'מיוני."
"פרד, אני חושבת שאני רוצה לעשות סקס היום," אמרה משום מקום, עוצרת את חיתוך הירקות.
פרד הרים את מבטו מהמחבת אליה. "את בטוחה?"
"כן, אני ממש בטוחה שאני רוצה. קראתי על זה הרבה בשבוע האחרון."
"אנחנו תמיד יכולים להתגנב לפה גם בהמשך הקיץ, כשתהיי במחילה," פרד אמר, בוחן את הבעת פניה.
"לא פרד, אני באמת בטוחה בעצמי," הרמיוני אמרה.
פרד כיבה בהנפת שרביט את האש והרים את הרמיוני בידיו עד למיטה.

זה היה לילה ארוך. הרמיוני לא האמינה שככה מרגיש סקס בפעם הראשונה. זה היה כל כך שונה מבספרים או בסרטים.
פרד היה רגיש ולקח את הזמן לאט מאוד בכל דבר שעשה. הוא שאל אותה עוד כמה פעמים אם היא בטוחה במהלך הסקס ואמר לה שהיא תמיד יכולה לעצור אותו במידה ויכאב.
זה כאב, אבל לא מאוד. וגם לא ירד הרבה דם. ממש כמה טיפות. היא הצליחה להנות והעריכה ממש את זה שפרד עשה הכל כדי שהיא תצליח לגמור לפניו.
כששאלה אותו על כך בבוקר למחרת, הוא ענה לה בחיוך – "שמעתי שלבנות לוקח יותר זמן לגמור מלבנים, אז לפי החישוב שאני עשיתי – את תמיד צריכה לגמור ראשונה מבין שנינו."
הם נרדמו עירומים וחבוקים בלילה. למרבה הפתעתה, הרמיוני הצליחה להירדם באותו לילה, אחרי שלקחה גלולה כמובן. היא הייתה מותשת כליל.
בבוקר היא התעוררה עם הרגשה מוזרה בגופה. כאילו שכחה משהו. היא הפכה בראשה במשך כמה דקות ושיחזרה את אירועי הלילה האחרון.
לא שאלתי אותו אם הוא נהנה! הרמיוני נחרדה. היא חיכתה, כולה לחוצה עד שפרד התעורר כשעה לאחר מכן. איך יכלתי להיות כל כך אנוכית? לחשוב רק על עצמי?
כהוא פקח את עיניו והמהם לכיוונה הרמיוני כבר לא יכלה להתאפק יותר – "פרד, שכחתי לשאול אותך אם נהנית אתמול!" הלחץ ששרר בה ניכר בקולה.
פרד פקח עין אחת ובחן אותה לפני שענה. "זה היה הלילה הכי טוב בחיים שלי, 'מיוני. אין צורך לדאוג. למרות זאת, מעריך את דאגתך."
הרמיוני נשפה נשיפה ארוכה. "יופי. אני הולכת להתקלח." היא קמה מהמיטה ובחרה מתוך הארון ג'ינס כחול ארוך וטי שירט לבנה, תחתונים נקיות וחזייה.
פרד המהם בהסכמה וחזר לישון בנחת. הרמיוני התקלחה בנחת במשך רבע שעה כשלפתע דלת המקלחת נפתחה ומולה הופיע ג'ורג' המופתע.
"ג'ורג'!!!" צעקה, מזועזעת.
"סליחה! אלוהים!" ג'ורג' זעק וטרק את דלת המקלחת.
"אני לא רגיל לזה שיש נשים בבית הזה!" הרמיוני שמעה את זעקתו הנוספת מתוך חדר המקלחת. היא הבחינה שפניה אדומות לגמרי. מביך.

את ארוחת הבוקר בילו שלושתם בשתיקה מביכה. פרד לא בדיוק ידע איך לאכול את מה שקרה בין אחיו לחברתו, ג'ורג' היה מזועזע עד עמקי נשמתו מהתקרית והרמיוני הייתה נבוכה בעיקר.
"טוב, רק שתדעו שאני וקייטי חזרנו להיות ביחד, שמח שהתעדכנו. נתראה בארוחת הערב במחילה!" ג'ורג' אמר ויצא לחנות.
"'מיוני, את בסדר?" פרד המהם.
"אני חושבת שכן, בעיקר נבוכה..." הרמיוני מלמלה בשקט.
"כנראה שמשהו כזה היה קורה במוקדם או במאוחר," פרד מלמל.
"אני צריכה להתרגל לנעול את הדלת אחריי במקלחת," הרמיוני הודתה.
"טוב, לפחות ג'ורג' היה הוגן וסגר את הדלת. אני הייתי שוקל להצטרף אלייך," פרד חייך.
"אתה יכול להצטרף אליי למקלחות הבאות שלי," הרמיוני אמרה.
"אקח הזמנה זו ברצינות. אני חושב שנבריח אותך לכאן במהלך החופש, כי אני אשמח לחוות עוד ממה שהיה אתמול בלילה, ומהיום בערב את אמורה להיות במחילה."
הרמיוני נישקה אותו נשיקה קצרה ופינתה את צלחתה לכיור. היא ראתה שם את הכלים של ארוחת הערב מונחים נקיים על השיש. כנראה שג'ורג' חזר מהפגישה עם קייטי וסידר הכל, חשבה.
זה בסך הכל דיי כיף לגור עם התאומים.

הפרק הקודם		הפרק הבא