ההמצאה הכי טובה בעולם

פרק 26 – ארוחה במחילה

פרד, ג'ורג' והרמיוני השתמשו באבקת פלו על מנת להגיע למחילה.
הרמיוני התפעלה שבדירתם הקטנה של פרד וג'ורג' יש אח. כנראה שזה משהו שקוסמים דואגים שיהיה בכל בית, הרי זה שימושי.
הרמיוני בחרה להשאיר כמה בגדים שלה אצל פרד וגם כמה ספרים. הוא אמר שהיא יכולה לגרום לדירה בסמטת דיאגון להרגיש לה כמו בית.
היה קשה להיכנס לאח ביחד עם המזוודה שלה, אך לאחר מאמץ לא קטן – הרמיוני הצליחה.
"למחילה!" היא קראה והרגישה את רגליה מתנתקות מהאדמה. ברגע שפתחה שוב את עיניה היא הצליחה לראות את סלון ביתם של הויזלים.
"הרמיוני!" ג'יני קראה בהתרגשות.
הרמיוני דידתה החוצה מהאח ביחד עם מזוודתה וחיבקה את ג'יני ורון.
"הרמיוני, לפי נהלי האבטחה של משרד הקסמים אנחנו מחויבים לשאול אותך שאלה מזהה. תוכלי להגיד לנו מהו הפטרונוס של צ'ו צ'אנג?" רון שאל בפרצוף מתנצל.
"ברבור," הרמיוני הפטירה מיד. באותו רגע פרד הופיע באח מאחוריה.
"פרד – מה אתה וג'ורג' עשיתם לארתור כשישן איתכם בחדר ושמר עליכם כשהייתם בני שנתיים?" מולי שאלה.
פופ! גם ג'ורג' הופיע מאחורי פרד.
"זרקנו עליו 10 מוצצים עד שהתעורר," ענו התאומים ביחד, מתואמים.
"מעולה," מולי חייכה. "הגיע הזמן שנשב כולנו לאכול!"
-
בסיום הארוחה הרמיוני וג'יני פנו לשוחח בפרטיות בחדרה של ג'יני.
ג'יני סיפרה להרמיוני על זוגיותה החדשה עם דין תומאס. היא תיארה את זה כגרסה משופרת וטובה יותר של הזוגיות שלה ושל מייקל קורנר משנה שעברה.
"אני תמיד מאחלת לך רק טוב," אמרה הרמיוני, "ומקווה שמתישהו הארי יפקח את עיניו ויבין מה הוא מפספס."
ג'יני חייכה חיוך עקום.
"מה איתך ועם פרד? איך הצלחת להסתיר מההורים שלי שאת אצלו כבר שבוע שלם? הם בטוחים שהתארחת אצלו מהיום בבוקר..."
הרמיוני חייכה בחזרה. "פרד ואני תכננו זאת היטב כשהייתי מאושפזת במרפאה."
ג'יני שרקה שריקה קטנה של התרשמות.
"הצלחת להיות אצלו שבוע שלם בדירה ולא להתפתות לשכב איתו?" ג'יני המשיכה להקשות.
הרמיוני הופתעה מהשאלה. "רציתי לשכב איתו, ג'ין. אז שכבנו. זו הייתה ההחלטה שלי."
עיניה של ג'יני נפערו בתדהמה והערכה. "ואווווו, איך זה היה? את יכולה לספר לי פרטים אבל לא יותר מדי פרטים כי, בכל זאת, מדובר באח שלי הגדול?"
לפני שהרמיוני הצליחה לחשוב על תשובה נשמע צליל התעתקות עז וג'ורג' הופיע בחדרן.
"החלטתי להיות אדם טוב ולחלוק איתכן את השיחה של פרד ואמא," הסביר וזרק אל כל אחת זוג אזני-עזר. שתיהן החליפו מבטים מופתעים אך עשו כעצתו.
הרמיוני שמה באזניה את אזני העזר והחלה להאזין.
"אני אתחיל מהתנצלות –"
"אמא, את לא צריכה להתנצל על כך שחשבת שאני לא מספיק טוב עבורה. אני גם חשבתי זאת תקופה מסוימת, עד שהבנתי – מערכת היחסים שלנו הופכת אותי לאדם טוב יותר." הרמיוני הבחינה שקולו של פרד היה רגוע אך גם מעט תוקפני.
מולי שתקה רגע. "אז אתה יכול להבין למה אני מסרבת-"
"-אני לא חושב שזה ממקומך לסרב לדבר כזה! אנחנו ביחד שנה בקרוב, שנינו בוגרים. הרמיוני תהיה בת 17 בחודש הבא – "
ליבה של הרמיוני החיש את פעימותיו. על מה הם מתווכחים?
"- זה עדיין לא אומר שהיא יכולה לקבל החלטות כאלו על דעת עצמה. היא עדיין ילדה, פרד!"
"מולי, מצטער להפריע," קולו של ארתור נשמע פתאום, כנראה נכנס לחדר שבו פרד ומולי התווכחו. "אני חייב להזכיר לך שבגילה של הרמיוני – גם את ואני היינו מתחמקים בלילות ומבלים אותם במעברים סודיים בטירה-"
"-אני מקווה שלא תכעסו שאני מתערב," קולו של לופין נשמע גם מאותו המקום בו קולו של ארתור נשמע. כנראה עמד לצידו. "אבל גם לילי וג'יימס היו נוהגים להתחמק בלילות להוגסמיד ולישון בפונדק שם. הם היו רק שנה יותר מבוגרים מהרמיוני."
עיניהם של ג'ורג', ג'יני והרמיוני נפגשו. כולם נראו המומים מהמידע שגילו זה עתה.
דבריהם כנראה היממו גם את מולי ופרד, כי לקח רגע ארוך עד שמולי חזרה לדבר.
"אני מבינה מה אתם אומרים, אבל אי אפשר לשכוח שהתקופה שלנו והתקופה היום שונות בתכלית-"
"אמא, אני אוהב אותה. אני לא חושב שזה שונה מאיך שאת הרגשת כלפיי אבא," פרד אמר בקול קר.
"מולי – את חייבת להבין ששניהם בוגרים, שניהם נלחמו כבר יותר מקרב אחד בחייהם ואפשר לסמוך עליהם," ארתור אמר. כנראה שהזיכרון של הרמיוני פצועה אחרי הקרב במחלקת המסתורין הדהד בראשיהם של כולם. מולי התרככה.
"בסדר פרד, אני מצטערת. אין בעיה שהרמיוני תלך לישון אצלך בחלק מהלילות בקיץ-"

"זה נחמד שהיא מאשרת לו לעשות משהו שכבר עשיתם במשך שבוע ושהייתם עושים גם ללא אישורה!" ג'ורג' גיחך בקול רם. הוא ניתק את אזני העזר שלו מאזניו.
"הוא רצה לעשות את זה רשמי," מלמלה ג'יני בחיוך, מנתקת גם את שלה.
"כזה הוא אחי היקר, הולך בדרכי האמת..." מלמל ג'ורג' בחשיבות-יתרה.
הרמיוני הורידה גם את האזניות שלה, רגשותיה מעורבים. "אממ.. כנראה שתודה לך, ג'ורג'."
ג'ורג' קד קידה קטנה. "אין בעד מה. אני תמיד פה בשבילך ובשביל אחי המופרע ופנטזיות המוות שלו."
-
הרמיוני ירדה במדרגות למצוא את פרד. הוא ישב בכניסה לבית, שותה כוס תה כשהבעה מוטרדת נמצאת על פניו.
הרמיוני התיישבה לצידו.
"אני צריך לספר לך משהו, 'מיוני-"
"-אתה לא."
"לא?"
"ג'ורג' הביא לי ולג'יני אזני-עזר," הודתה, נבוכה למדי.
פרד נראה מופתע לרגע קצר ואז צחק. "לא ידעתי שההמצאה שלי תהיה כל כך שימושית כשהמצאתי אותה!"
הרמיוני השעינה את ראשה על כתפיו. הוא חיבק אותה והצמיד אותה אליו.
"זו ההמצאה הכי טובה בעולם," אמרה.
"הכי-הכי טובה."

הפרק הקודם		הפרק הבא