הבעיות של עולם הקוסמים

וכן תתעלמו מזה שלילי היא בגילו של מייקל וריילי...

נכנסתי לחדר המועדון של רביינקלו והתיישבתי על הכורסאות שבקצה החדר באנחה חוץ מימני לא היה אף אחד בחדר שרה הייתה למעלה במגורי הבנות ואני נזכרתי שאני צריכה לשלוח את המכתב שכתבתי לג'ון קמתי והלכתי לכוון הינשופיה, נכנסתי לינשופיה דני הייתה שם

"היי" מלמלתי

היא לא ענתה

"תיראי אם בא לך אנחנו יכולות לחזור להיות חברות..." המשכתי

"כן..."

היה שקט כזה של אי נעימות (מכירים את זה?) ואז דני פצתה את פיה

"טוב, אני צריכה ללכת..." היא אמרה ויצאה

"באסה" מלמלתי וקשרתי את המכתב לרגלו של בראון ניגשתי לחלון ושחררתי אותו. נאנחתי בקול ויצאתי.

בום! נתקלתי במשהו כשיצאתי הרמתי ת'ראש זו הייתה הילדה הג'ינג'ית ההיא שאם אני לא טועה קוראים לה לילי פוטר, מייקל עמד לידה

"אמממ... מה אתם עושים ביחד?" שאלתי אותם

"מה לא ידעת-אנחנו בני דודים!" אמרה לילי בעליזות והניחה את ידה על כתפו של מייקל (הוא הסמיק)

"כן, אבל מה אתם עושים פה?" המשכתי בעקשנות האופיינית לי

"אאההההה, סתם הולכים" אמר מייקל

"טוב אז גם אני באה" אמרתי והצטרפתי אליהם ופתאום בבת אחת לילי עשתה סיבוב חד ופנתה לאחור "בסוף אנחנו הולכים לכיוון השני" היא אמרה ולחשה משהו למייקל, מייקל הרצין ומלמל גם הוא "כן... אנחנו פונים לכיוון השני..."

"טוב... אז שנלך?" ניסית להיות נחמדה אבל כמעט התפוצצתי על מייקל מי שמכיר אותו יודע טוב מאד שהוא שקרן גרוע-וזה אומר שהוא מסתיר מימני משהו,

"בטוח?" שאלתי

"כן בטח" מייקל אמר

נכנסנו לאולם הגדול לארוחת הערב אכלתי קצת ויצאתי טיילתי קצת בבית הספר ואז ראיתי למולי את הפסל של המכשפה "היפתחי!" אמרתי-לא קרה כלום "היפתחי מיד!"-שוב פעם לא קרה כלום "אוף..." מלמלתי באכזבה-ופתאום היא נפתחה ו...שרה יצאה ממנה,

"מה את עושה פה?!" היא נבהלה ושפשפה את עיינה

"סתם...טיילתי..." השבתי לה

"בסדר-גם אני סתם טיילתי" היא השיבה במהירות

"כן..." מלמלתי, לא היה לי כוח עכשיו לחקור אותה-העדפתי להשאיר את זה ככה וחוץ מזה אני לא צריכה עוד ריב עכשיו...

יצאנו למדשאות התיישבנו ליד עץ בקצה שהיה שם

"את יודעת..." אמרתי

"מה?" היא שאלה מיד

"אני- אממ אני-אני ריילי פרקר!" אמרתי במהירות מתחרטת על כל רגע שאמרתי את המשפט הזה

"מה?!" שרה קמה

"כן..."

"את האחיינית של בלטריקס?" היא שאלה בבהלה ולקחה צעד אחורה

"כן, מה נוראה כל כך?" תמהתי

"שבלטריקס היא אוכלת מוות והיא הייתה המשרתת הכי נאמנה של... של...וולדרמוט!" היא אמרה

"מי לעזאזל?! או יותר נכון מה זה אוכלת מוות?" שאלתי

"בואי-לספריה" היא אמרה והחלה ללכת במהירות אני הלכתי אחריה, הגענו למקום עם מלא ספרים (זאת ספריה-למה ציפיתם?!) שרה לקחה מאיזה מדף ספר ולקחה אותי לפינה צדדית- "זה הספר על כל אוכלי המוות התומכים של אדון האופל היא הסתכלה לשני הצדדים וכשראתה שאין אף אחד באזור היא תלשה דף מהספר והביאה לי במהירות ויצאה. אני עמדתי כמה דקות  ואז לקחתי את הדף והטמנתי בכיסי ממהרת לחדר המועדון של רביינקלו נכנסתי. עליתי בריצה למגורי הבנות התיישבתי על המיטה. סגרתי את הכילות סביבי והתחלתי לקרא.        

הפרק הקודם		הפרק הבא