שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

נ.מ רואן:

אני, אלבוס, סם, אליס ורובי רצנו במסדרון. רצינו לקרוא גם לג'ים, אבל לא מצאנו אותו, ולא היה זמן. "אז מה בעצם קרה?" שאלה אליס תוך כדי ריצה. אני חושב שהיא עדיין כעסה על זה שהפרענו לה ולרובי. 

"אני וסם יצאנו לרגע, וראינו את אח שלך הולך לכיוון של חדר השירותים בקומה השנייה, הכניסה של חדר הסודות", אמר אלבוס בזריזות. הגברנו את הקצב. כשהגענו לחדר נעצרנו והסדרנו נשימה. הצינור המוביל אל חדר הסודות היה פתוח. הוא נכנס. "מה עושים?" שאלה רובי. סם חשבו לרגע ואז אמרו: "אני ורואן נלך לקרוא למורה. זאת ההזדמנות לתפוס את אחיך על חם. אלבוס, לך להביא את השרביט שלך ואת המפה. רובי ואליס, תיכנסו לשם, ותזהרו. אם המצב יתחיל להיות מסוכן תתחבאו, אבל אל תתנו לו להחיות את הבסיליסק, אחרת זה נגמר." אלבוס רץ משם להביא את השרביט ואליס ורובי הנהנו. "בוא נלך," אמרו לי סם ומיהרנו ללכת לקרוא לפרופסור מקגונגל.

***********

זה היה מפתיע. 

מאוד.

אני וסם היינו בדרך למשרד של הפרופסור מקגונגל, ובדרך, במסדרון כלשהו, ראינו את ג'ים. רק שהוא לא היה לבד. היה איתו הילד הבלונדיני מהפלפאף שראיתי בנשף. נעצרנו וחיכינו שהילד ילך בשביל לקרוא לג'ים, אבל לפני שהוא הלך הוא וג'ים התנשקו. אז יצא שכמעט התעלפתי. כאילו, לג'ים יש חבר? עזבו את זה- הוא לא סיפר לי ולאליס? בושה. לצערו הרב של ג'ים, הוא ראה אותי ואת סם. והסמיק ממש. כאילו, תדמיינו עגבנייה שקיבלה כוויות שמש. אבל לא היה זמן, אז תפסתי את ג'ים והתחלנו לרוץ, וכמובן שדרשתי ממנו שיספר לי הכל מיד.

מסתבר שהילד הזה, התברר ששמו ניק אגב, חיבב את ג'ים הרבה זמן, והם איכשהו התחילו לצאת. נו טוב. לפחות עכשיו לכל אחד מהשלישיה שלנו יש זוג- לפחות נראלי לי, לא הייתי בטוח מה קורה עם אליס ורובי. כל שנותר לנו לעשות הוא להמשיך לרוץ אל הפרופסור, ולקוות שכולם בסדר.

נ.מ אליס:

מכירים את זה שדווקא כשאתם מנסים לשמור על שקט פתאום הכל כל כך רועש? זה מה שקרה לי ולרובי כשהתחבאנו בתוך חדר הסודות, משגיחות שאח שלי לא יעשה משהו מסוכן מדי. אני חושבת שעוד הייתי קצת בשוק, ואז זה הפך להיות הרבה יותר גרוע כשהבנתי. זה רגע השיא. עכשיו או שניכשל וחדר הסודות יפתח, או שנצליח ואח שלי ילך לאזקאבן עוד הלילה. היה לי ברור מה האפשרות הטובה יותר, אבל זה לא הפך את השנייה לפחות נוראית. אני חושבת שרובי קלטה שאני קצת בשוק, כי (באופן מפתיע לגמרי) היא חיבקה אותי. או לפחות ניסתה. בכל זאת היה מאוד צפוף במחבוא הזה. ותודה לאל שהיה חשוך, כי לא רציתי שהיא תראה כמה אני מסמיקה. ופתאום, מרלין יודע איך, התחלתי לחשוב עלי ועל רובי במקום על אחי. מה קורה איתנו בעצם? היה לנו רגע בנשף, ואולי היינו מתנשקות אם רואן, אלבוס וסם לא היו גוררים אותנו משם, ועכשיו אנחנו תקועות כאן. אז מה אנחנו בדיוק? אנחנו זוג? היא חברה שלי? אני רוצה שהיא תהיה חברה שלי? ידעתי שזה מטופש לחשוב על זה עכשיו, אבל אז זה התחיל להיות הרבה יותר גרוע, כי מה עם נשיקה ראשונה? בסרטים זה ביג דיל. גם במציאות זה בטח ביג דיל. כי זה תמיד צריך להיות בזמן הנכון ובמקום המתאים וחייבים להגיד את הדברים הנכונים. למזלי נשארה בי טיפת היגיון, ואמרתי לעצמי שאנחנו אפילו לא זוג עדיין, ושהזמן המתאים לחשוב על זה הוא לא כשאני מתחבאת בחדר הסודות מפני האח שלי שמתברר שהוא רוצח פוטנציאלי. ואם מדברים על אח שלי- איפה הוא? 

אה כן. הנה. עומד מול הקרפדה שדוגרת על ביצת התרנגולת. והנה הסדק הקטן בביצה- זה קורה כשדברים בוקעים לא? 

הו דמאט.

כן.

זה קורה כשדברים בוקעים. ומה כבר יבקע מביצת תרנגולת שדוגרת עליה קרפדה?

זינקתי. וזאת הייתה טעות, כי הוא שמע אותי. ולא נראה מופתע לראות אותי שם. 

"אל תתערבי," הוא אמר בהתרגשות כשהביצה החלה לבקוע. התכוונתי לשלוף את השרביט שלי, אבל לעזאזל, לא לקחתי אותו לנשף. נראה שגם רובי לא הביאה את שלה, כי היא פלטה שתף קללות מרשים. בשלב הזה הבסיליסק התחיל לבקוע. וזה היה רציני. אז מכירים את הנאומים הרגשניים האלה על הילדות כדי להפוך את הרע לטוב? עשיתי את זה. וזה לא עבד. כי אני לא מכירה אתה בן אדם ולא ראיתי אותו מאז שהייתי בת ארבע. אבל אז שמעתי צעדים. רואן וסם הצליחו. 

אז הלכתי אל אחי והנחתי יד על כתפו, וזה היה קשה כי הבן אדם הרבה יותר גבוה ממני, הוא לא הסתכל עלי, הוא היה מרוכז מדי בביצה וגם לא שם לב לחבורת האנשים שהתקרבה במהירות.

"תום."

עכשיו כבר התסכל עלי בעיניו הכחולות, שכל כך דומות לשלי. 

"תום הפסדת. זה נגמר."

וזה היה הרגע שבו שרת הקסמים, הרמיוני גריינג'ר, כישפה את אחי וזה נפל, מחוסר הכרה.

ניצחנו.

-------------------------------------

אוקיי הפרק הזה הרגיש לי מאוד נדוש- אני מקווה שתוכלו להתמודד עם זה.

ולא אין זה הפרק האחרון ידידיי- אבל הוא קרוב מאוד מאוד.

הפרק הרגיש לי גרוע מאוד, אז בבקשה תכתבו משוב (אני מאוד אעריך גם ביקורת- זה רק יעזור לי) בשביל שאדע מה לשפר.

הפרק הקודם		הפרק הבא