הפעם הראשונה שלי כמכשפה

פרק חדששששששש! מקווה שתאהבו אני מנסה לכתוב ולהעלות פרקים הכי מהר שאני יכולה :)

---------------------

"אני רוצה לדבר איתך רגע" היא אמרה בנימוס למרות שראיתי שהיא לחוצה.

הסתכלתי על סברינה והיא סימנה לי שזה בסדר.

"כן?" אמרתי להרמיוני אחרי שסברינה נכנסה לחדר.

"אני לא יודעת אם שמת לב או לא שהארי דיי מחבב אותך.." היא התחילה להגיד עד שקטעתי אותה- "כן אני יודעת..".

"אז יופי! ואת כל הזמן פוגעת בו.. אני בטוחה שזה לא בשביל דראקו.." היא אמרה עד שקטעתי אותה שוב- "מה פתאום".

היא השתתקה לכמה רגעים והרגשתי שזו ההזדמנות שלי להסביר את עצמי.

"אני לא מנסה לפגוע בו. זה הכל יוצא בלי כוונה. אני בכלל לא ידעתי שיש יריבות בניהם אני רק מנסה להיות חברה של כולם" אמרתי במהירות.

"אי אפשר להיות חברה של כולם.." היא אמרה לי ונאנחה.

"אני יודעת.." נאנחתי גם.

"מה אני אעשה? אני לא רוצה לפגוע באף אחד מהם" אמרתי להרמיוני בשיא הכנות.

"פשוט תתרחקי ממנו.." היא אמרה. "מדראקו?" אמרתי מופתעת.

"לא, מהארי" היא אמרה.

חשבתי על זה כמה שניות ואז כשבאתי לענות לה היא התפרצה ואמרה "זה הכי טוב לכולם".

היא צודקת חשבתי.

"טוב תודה שבאת לדבר איתי.. אני אנסה לסדר את זה. אני לא רוצה לפגוע בעוד אנשים" אמרתי לה.

"ידעתי שתביני" היא אמרה וחיבקה אותי.

הרמיוני הייתה ממש חביבה לעומת החבר הג'ינג'י השני.

כל התלתלים שלה הפריעו לי בפנים אז החיבוק היה קצר.

"נתראה בשיעור שיקויים!" היא אמרה וירדה למטה בזריזות.

נכנסתי לחדר ולקחתי את כל הספרים.

"מה היא רצתה?" אמרה סברינה כשירדנו במדרגות לחדר המועדון.

"סתם.." אמרתי. לא הרגשתי בנוח לספר לסברינה. למרות שהרגשתי שגם היא סוג של ידעה על זה.

היום עבר ממש לאט. אחרי השיעורים היה לי שיעור פרטי עם סנייפ.

כמה נפלא חשבתי.

התקרבתי לחדר שלו ויכולתי להריח את הריח של הספרים הישנים כבר מבחוץ.

דפקתי חלש על הדלת אבל לא היה מענה. דפקתי חזק יותר ושמעתי את סנייפ קורא לי להיכנס.

הוא אירגן את כל אוסף הבקבוקונים שהיו לו וכמעט לא שם לב שנכנסתי.

"מצטער מייצ'ל אבל אני נאלץ לבטל את השיעור שלנו" הוא אמר בקול הנמוך שלו.

"אממ אוקי" אמרתי מופתעת.

התקרבתי לדלת ואז אמרתי בלי לחשוב "אתה צריך עזרה?".

כמה שטויות אני יכולה להוציא מהפה שלי ביום אחד?! חשבתי בכעס.

"לא תודה" הוא אמר בחוסר נימוס וסילק אותי מהחדר שלו.

גילגלתי עיניים והלכתי לחדר המועדון. למרות שסיימתי מוקדם, היה לי טון של שיעורי בית.

כשנכנסתי לחדר המועדון, הארי פנה אליי.

"את רוצה שנעשה שיעורים ביחד?" הוא אמר בעליזות.

נזכרתי במה שדיברתי עם הרמיוני ואמרתי לו "אני עושה עם סברינה. מצטערת".

הלכתי במהירות לשבת ליד סברינה ושכנעתי אותה לעשות איתי שיעורים.

הרגשתי דיי רע. לא רציתי להיות חסרת נימוס להארי. הוא היה ממש נחמד.

פתחתי את המחברת שלי והתחלתי להקריא מהשיעור האחרון.

אחרי חצי שעה סברינה השתעממה לגמרי והתחילה לצבוע את הציפורניים שלה.

"נו סברינה צריך לסיים את זה" אמרתי לה.

"נגמרו המבחנים למה צריך לעשות שיעורי בית" היא אמרה בכעס.

"תגידי את זה למורים. אני צריכה לסיים את זה" אמרתי לה.

"אין לי כוח" היא אמרה ונאנחה.

לקחתי את הדברים והחלטתי להשלים את השיעורים בסיפרייה. תמיד שקט שם.

נכנסתי לסיפרייה והיה שם ריח של ספר חדש.

סנייפ צריך ללמוד מהם חשבתי.

התיישבתי בקצה השולחן ופתחתי את הספר הענקי שלי.

"כמה שיעורים אפשר לתת בשיעור אחד" חשבתי ונאנחתי.

אחרי רבע שעה החלטתי לעשות הפסקה.

התחלתי לחפש ספר מעניין שאפשר לקרוא וכשבאתי לפנות נתקלתי במישהו.

//

הפרק הקודם