![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
מה קורה כשדייב המוגל מגיע להוגוורטס? איך פתאום כולם מכירים אותו? ואיפה מייקל ואמה חבריו?
פרק מספר 26 - צפיות: 14911
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: מתח, הרפתקאה - שיפ: רון\לוונדר (לבנתיים...) הארי\ג'יני אמה\מייקל לונה\דייב - פורסם ב: 14.09.2015 - עודכן: 25.04.2016 |
המלץ! ![]() ![]() |
הארי עמד ליד חדר הנחיצות. הוא ניסה להיכנס אליו כבר חצי שעה. הוא היה מתוסכל, מאלפוי עומד כמה צעדים ממנו בתוך חדר הנחיצות והארי לא יכול להגיע אליו. מרוב תסכול, הארי רץ אל הקיר ובעט בו. הוא הצטער על זה מיד. הארי נפל על הרצפה וגלימת ההיעלמות החליקה. "הארי?" הוא הסתובב לאחור וראה את טונקס הולכת לעברו. הוא קם ושאל "מה את עושה פה?" "באתי לדבר עם דמבלדור, אבל הוא יצא שוב" אמרה טונקס. שוב יצא... אבל להארי אין שום מושג לאן. "את יודעת לאן הוא הולך כל פעם?" הוא ניצל את ההזדמנות. "לא" ענתה טונקס. והלכה ההזדמנות. והם המשיכו לדבר. ----------------------------- רון והרמיוני כמעט סיימו את ארוחת הצהריים כשהארי הגיע. הם דיברו בהתלהבות על שיעורי ההתעתקות שלהם בהוגסמיד. הרמיוני היתה מושלמת כרגיל ורון הצליח לזוז, אבל לא למקום הנכון. אבל להארי היו את החדשות הכי מעניינות. "נחשו את מי פגשתי? את טונקס! היא אמרה שהיא באה לדבר עם דמבלדור." הארי סיפר על המפגש עם טונקס. "אתם חושבים שאולי... היא היתה... מאוהבת בסיריוס?" שאל הארי. "למה אתה חושב ככה?" שאלה הרמיוני. "טונקס כמעט בכתה כשהזכרתי אותו... והפטרונוס שלה השתנה למשהו על ארבע... אולי הוא השתנה לסיריוס." "אני חושב," אמר רון בנימה ידענית "שהיא קצת התחרפנה. איבדה את האומץ. נשים, מתערערות מכל שטות." "ולמרות זאת," אמרה הרמיוני, "אני לא חושבת שתמצא אישה שתשקע בדיכאון לחצי שעה רק כי מאדם רוזמרטה לא צחקה מהבדיחה שלה על האמגושית, המרפא והמימבלוס מימבלטוניה." ------------------------------------------------------------------------------------------------- הם רצו במסדרונות. התאורה התחזקה ככל שהמשיכו. היה קשה להתרגל להרבה דברים. לאור. לחום. ולעובדה שרוצים להרוג אותך. מייקל, אמה, בוב ומגי המשיכו לרוץ. הם עברו ליד ציורים רבים. נדמה היה שהעיניים של הציורים עוקבות אחריהם. זה היה מפחיד. הכל היה מפחיד. אבל הם חייבים להמשיך לרוץ. הם התקרבו אל דלת עץ גדולה. מייקל פחד שהיא תהיה נעולה. אם היא תהיה נעולה... זה יהיה הסוף שלהם. אבל אסור לו לחשוב על זה. הוא חייב להמשיך לרוץ. הם הגיעו אל הדלת ותפסו את הידית. הדלת נפתחה בקול חבטה. מייקל נשם לרווחה. ואז הוא הסתכל סביבו. הוא היה במקום גדול. הוא ידע את זה לפי הדהוד צעדיו בחלל. החדר היה חשוך ועיניו עוד לא הסתגלו לחשכה. פתאום, כל האורות באולם נדלקו. איש עטוי גלימה שחורה וברדס התקרב אליהם. "יש לי רעיון" אמר בוב. "מה?" "תברחו." ----------------------------- השאלה לפרק זה היא, למה הייתם מנצלים את חדר הנחיצות? מה הייתם מבקשים שיהיה בו?
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |