הסיכוי האחרון

סיריוס ישב ברפיון על הכיסא שבתוך החדר.

חלש,מותש ובלי שרביט- מפורק מכל נשק או כוח.

הוא היה בטוח שהוא נמצא עכשיו בקומה הכי גבוהה של הוגוורסט.

'אז אני שוב חוזר לאזקבאן' הוא חשב בעצב ' איך זה יכול להיות?' הוא לא הבין

העניינים בדיוק התחילו להסתדר, הארי הבין שיש לו סנדק- וכל מה שנותר לו הוא פשוט החופש!

אז למה לעזאזל סנייפ שוב התערב?

'הוא תמיד הורס הכל!' חשב סיוריוס בכעס.

"חטטן בלתי נסבל!" הוא אמר לקיר הקודר שהתייצב מולו.

הוא בהה בו מלא במחשבות.

'למה דמבלדור התכוון?' הוא תהה לעצמו.

לא היה לו כוח לחכות לדמבלדור, הייתה לו תחושה שעד שהוא יבוא יהיה מאוחר מידי.

עיניו טיילו אל החלון המסורג.

לרגע אחד הוא תהה אם שווה לו להסתכן ולנסות לברוח דרך החלון,אבל הוא לא מצא שום דבר שיכול להציל אותו.

בעוד המחשבה עברה בראשו, נקודה קטנה הופיעה באוויר.

סיריוס הרים את ראשו, הנקודה התקרבה אליו ועכשיו היה ניתן לראות את הדמויות בברור.

הארי והרמיוני רכובים על היפוגריף!

"מה?!" הוא פלט. 

לא יכול להיות! הוא בטוח השתגע!

הוא שפשף את עיניו כדי לוודא שהוא לא טועה. ואכן הוא ראה נכון.

עכשיו הם ממש ריחפו מולו.

סיריוס ניגש אל החלון וניסה לפתוח אותו, אבל הוא היה נעול.

"פנה את הדרך!" קראה אליו הרמיוני.

הוא זז אחורה בדיוק בזמן כדי לראות אותה מוציאה את שרביטה.

 "אלוהומורה" היא אמרה והחלון נפתח בבת אחת.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא