נגד הכל

פרק חדש ווהו

אין לי באמת מה להגיד פה חוץ מ-אשמח לת"ב:)

אה וגם- תהנוו

--

פרק 27 | בראש המגדל | מרג'י

לרה ומרג'י חזרו מארוחת הערב לכיוון מגדל הפלפאף. ג'ין עלתה לחדרה, והביאה את הספר שאלפי הביא להן עם הכישוף של העש.
"אני מקווה שאף אחת מהחדר שלי לא נגעה בספר," אמרה להן כשיצאה מהחדר וטפחה קלות על הכריכה.
מרג'י שלפה את דף מקומט מכיס הגלימה שלה, והראתה אותו לג'ין ולרה.
היא ידעה שהן לא יאהבו את מה שהיא עשתה אתמול ולכן החליטה לא לספר להן, אבל לרה בכל זאת היתה סקרנית.
"מאיפה השגת את מערכת השעות של מגדל אסטרונומיה?" אמרה לרה וחטפה את הדף מידיה, להביט בו קרוב יותר.
"זה לא משנה עכשיו, העיקר שנוכל לדעת מתי יהיו שם חדרים פנויים," אמרה מרג'י, מנסה לזרז אותם.
"זה משנה," שאלה לרה בחשד, "נו קדימה".
"טוב, בקשתי קצת עזרה מקונור," לפני שלרה תתפרץ לדבריה היא הוסיפה, "אבל הוא לא יודע שום דבר".
"מרג'י!" לרה הפסיקה לדבר וחיכתה ששתי תלמידות שנה שניה שהביטו בה יכנסו לחדר שלהן.
"מתי תביני שאסור לנו לערב אף אחד?!" היא אמרה בכעס.
"הוא לא גילה! ולא היה לנו סיכוי להיכנס למגדל בלי מערכת השעות," אמרה מרג'י וגילגלה עיניים.
"אנחנו יכולות להסתדר גם בעצמנו," אמרה לרה והפנתה למרג'י את גבה.
"את יודעת שהיינו כבר עייפות אתמול. חוץ מזה קונור מאט יודע להתגנב ממש טוב בלי שיגלו אותו בכלל. יש לך משהו נגדו, שאלפי הביא לנו את הספר את לא כעסת כל כך-"
"דיי!" התפרצה ג'ין לשיחה.
היא עמדה בניהן ולקחה את המפה מידיה של לרה.
"מה קרה לכן? אתן רוצות לעשות עוד משהו היום חוץ מלריב?" הוכיחה אותן ג'ין.
לרה הסתובבה חזרה, בלי להביט בפניה של מרג'י.
"טוב, קדימה" היא אמרה והתחילה לרדת במדרגות.
מרג'י כעסה שלרה אף פעם לא רצתה לקבל עזרה מאף אחד. היא הבינה שצריך לשמור על זה בסוד, אבל לפעמים אין ברירה.
איך היא רצתה להיכנס למגדל בלי לדעת מתי מגיעים לשם תלמידים?
"תזכירי לי למה אנחנו הולכות למגדל?" שאלה לרה את ג'ין.
"יש שם שקט, ואנחנו יכולות להבטיח שאף אחד לא יכנס," ענתה מרג'י במקומה.
לרה רק הנהנה בראשה.
כשהיו ממש קרובות אליו, הן הכניסו את שערן לתוך כובעי הגלימה וכיסו את פניהן כמיטב יכולתן.
"בואו לכאן!" לחשה להן לרה והתקדמה לעבר קבוצת תלמידים של שנה חמישית.
הן השתלבו בקבוצה בשקט, ועלו עם התלמידים במדרגות. החושך ששרר בחוץ עזר להן להסתיר את פניהן.
אחרי כמה דקות שהלכו בעקבות הקבוצה, מנסות לא לעורר חשד, ג'ין סימנה להן בידיה. הן הבינו שג'ין רומזת להן לעזוב את הקבוצה.
הן הסתתרו בפינה צדדית, והביטו במפה.
"פה אין אף אחד היום," אמרה מרג'י והצביעה על חדר קטן ממש קרוב לראש המגדל. בתוך המפה הוא נראה כמו נקודה קטנה ודהויה.
"בואו אחרי" לחשה להן לרה.
הן התקדמו לעבר החדר הקטן על קצות האצבעות, לפי המפה.
"אני חושבת שזה זה" אמרה לרה והצביעה על דלת קטנה מעץ.
מרג'י פתחה את הדלת באיטיות, וראתה גרם מדרגות. הן עלו במדרגות באיטיות, וגילו דלת נוספת בראש המדרגות.
מרג'י הציצה לתוכו, וכשראתה שאף אחד לא נמצא שם נכנסה לתוכו.
"מעולה!" לחשה לרה, עוד מתנשפת מכל המדרגות.
הן סגרו את הדלת אחריהן ונכנסו לחדר הקטן. באוויר היה ריח מעופש, וכמה קורי עכביש נשרו מהתקרה.
"נראה שלא מבקרים פה הרבה," ציינה לרה, מביטה מסביבה.
ג'ין פתחה בעמוד בספר, וקראה את הלחש.
"הלחש הוא: אוגירמפיוס בתוספת של שם החיה".
"מרג'י את רוצה לנסות?" קראה לרה, למרות שעדיין כעסה עליה קצת.
מרג'י לא הבינה למה היא כל כך מתעקשת, אבל לא התווכחה.
היא שלפה את הקופסא הקטנה שבתוכה נמצא העש. הוא באמת גדל קצת, כמו שאמר לה ריאון ג'יידן.
היא הוציאה את השרביט המעוטר שלה מהכיס הפנימי של הגלימה.
"אוגירמפיוס עש!" קראה מרג'י, מכוונת את השרביט על העש שבקופסא.
"מה אמור לקרות?" תהתה לרה.
"לא יודעת," ענתה ג'ין, "אולי כדאי שגם אני אנסה".
היא שלפה את שרביטה ונסתה גם כן.
"אוגירמפיוס עש!" קראה ג'ין.
"לא קרה כלום," אמרה לרה בעצב.
"אולי אנחנו עושות משהו לא נכון", ג'ין לקחה את הספר וקראה פעם נוספת את ההוראות של הלחש.
לרה ישבה ליד חלון קטן אחרי כמה זמן, מיואשת.
החלון היה מלא אבק, וסדוק במקצת.
מרג'י וג'ין ניסו להבין מה עשו לא נכון, ועשו את הלחש שוב ושוב.
אחרי חצי שעה מבוזבזת שלרה שתקה בה, לפתע שמעו מרג'י וג'ין אותה מדברת.
"בואו רגע" היא קראה להן.
איך לרה מעיזה להפריע להן שהן עושות בשבילה את כל העבודה?!
"זה באמת דחוף? אנחנו באמצע, ואנחנו עוזרות לך! את אפילו לא עוזרת לעצמך, אז אל תפריעי-"
"בואו רגע" חזרה לרה וקטעה את מרג'י. לרה נשמעה רצינית.
הן קמו והביטו בחלון שעליו הצביעה לרה.
היה קשה לראות משהו, בגלל האבק שהיה דבוק אליו, אבל אחרי כמה דקות הן הבינו מה היא רוצה. היא ראתה קבוצת תלמידים ששרביטהם הפיצו אור מהקצה.
"זאת הקבוצה שהיתה כאן, לא?" שאלה לרה בלחץ.
"בואו מהר!" קראה ג'ין ואספה את העש, הספר והשרביטים שלה ושל ג'ין ביד אחת.
היא פתחה בטריקה את הדלת, והן רצו אחריה בכל המדרגות לעבר היציאה.
הן פעם אחת התבלבלו בפניה בדרך, והביטו במפה.
לא. זה לא יכול להיות...
סוף-סוף הן הבחינו ביציאה. לרה ניסתה לפתוח את הדלת כמה פעמים, והסתובבה אליהם לחוצה.
מרג'י הבינה את המסר, זה קרה.
הן נעולות.

הפרק הקודם		הפרק הבא