הבעיות של עולם הקוסמים

טוב, אז אין לי ממש כח לתאר שנה שלמה וגם אין לי מספיק זמן אז אני עושה את זה יותר קצר ועכשיו זה כזה כמעט ליפני סוף שנה לא ממש, אני יודעת שזה לא נוח אבל...

אה, וגם סתם המצאתי תאריכים (תגידו לי אם זה נכון בכל זאת...) כי לא היה לי עצבים לבדוק בלוח שנה.

סורי שחפרתי קריאה מהנה...

מיד אחרי שקראתי את המילה הראשונה- קימטתי את הדף-את כל זה אני יודעת על הוולדרמוט או איך שלא קוראים לו הבנתי שהוא היה קוסם מרושע והכול מה שאני לא הבנתי וריציתי לדעת-שאיך בדיוק אני קשורה לתומכת מאד גדולה שעשתה צרות לעולם הקוסמים?! נשכבתי על המיטה (ואז התיישבתי שוב כי זה לא היה נוח עם הקוקו...) ופתחתי את הכילות החדר היה ריק פירקתי את הקוקו הגבוה שהיה לי ונתתי לשערי השחור לגלוש על כתפיי-ונשכבתי שוב, הייתי משועממת מסתבר שמתיי שאתה משועמם אתה יכול לעשות דברים ממש מוזרים-ויש לי הוכחה עובדה, התחלתי להשמיע קולות מוזרים עשיתי תנועות ידיים באוויר והתחלתי לרקוד-או לפחות לנסות לרקוד בלט על המיטה שלי (וכן אם מישהו היה מסתכל מהצד-הוא בטוח היה חושב שהשתגעתי סופית...) בקיצור, השתעממתי. ואז שרה נכנסה לחדר היא החליפה לכותנת לילה ואז גם אני התרוממתי ממיטתי והחלפתי לפיג'מה

"היי..." היא אמרה והתיישבה על מיטתה "קראת?"

"כן" שיקרתי

"אז, למה הדף מקומט?" היא שאלה והתבוננה במיטתי

מיד ישרתי-ניסיתי ליישר את הדף "בטעות..." מלמלתי

היא הרימה גבה,

"טוב...אז לילה טוב?" היא אמרה כשהתאומות נכנסו לחדר מפטפטות

"כן..." מלמלתי היא הסיטה את הכילות גם אני מבחוץ שמעתי את הבנות מצחקקות-נאנחתי השעה הייתה רבע לעשר, ניסיתי לישון-לא נרדמתי (מה לעשות שאני תמיד ישנה בשתיים עשרה?) הסתכלתי ביומן הכיס שהיה לי-היה שם גם לוח שנה התבוננתי בו היום היה השלושים באפריל-מה שאומר שבעוד חודשיים בדיוק מסיימים את הלימודים! איזה מוזר זה חשבתי-אני בקושי למדתי משהו-טוב לא בקושי אבל נראה לי שהבנתם... פתאום פרופסור מקונגל נכנסה לחדר

"ריילי, ארזי את חפצייך ובואי למשרדי." היא אמרה נעצה בי מבט ארוך, הסתובבה והלכה. נבהלתי איך היא יודעת?! פניתי אל שרה במבט שואל

"אני לא אמרתי כלום!" היא מהרה לומר התאומות בהו בנו התחלתי לארוז את בגדי לאט לאט בעצב אפשר לומר שאני ממש לא רוצה לחזור הביתה.       

הפרק הקודם		הפרק הבא