✨חכמה בלי גבולות✨

אלוהים אדירים.

לגמרי שכחתי מזה שיום רביעי היום! וצריך להעלות פרק!

אז הנה לכם אהובים מקסימים 3333>

נשיקות לילה טוב לכולכם, אני אוהבת אתכם אעעע הכי בעולם! 3>

"אני לא מאמינה. את רצינית שלא שמעת כלום?" שאלה אמרוד את ג'סיקה כשיצאו מחדר השירותים ויצאו לכיוון המגדל הצפוני.

"מה הייתי אמורה לשמוע?" שאלה ג'סיקה. "אל תסתכלי עלי ככה, אמרוד, כשאני עסוקה בלהסתכל על עצמי במראה אני לא שמה לב לסביבה שלי!"

אמרוד גלגלה עיניים. זה היה נכון. גם אם הטירה הייתה מתפוצצת – ג'סיקה לא הייתה שמה לב לזה.

"טוב. אז הנה תקציר: אני הלכתי להשתין, ופתאום שמעתי לחשושים מהתא הסמוך. מסתבר, שהיו שם בנות מטומטמות שהצליחו להכין שיקוי אהבה ותכננו לגרום לדומיניק להתאהב בהן, ואותי הן התכוונו להרעיל." אמרה אמרוד וג'סיקה צקצקה בלשונה.

"כדאי לך להזהיר אותו לא לשתות משום דבר שמציעים לו," אמרה ג'סיקה בתוגה. אמרוד הנהנה. זה בדיוק מה שהתכוונה לעשות אחרי השיעור. היא רק קיוותה שזה לא יהיה מאוחר מדי.

כעבור כמה דקות הן הגיעו למגדל הצפוני. הן טיפסו במעלה הסולם הכסוף, כמו תמיד, ונכנסו לחדר החנוק של טרלוני.

אמרוד וג'סיקה התמקמו על שני פופים בצד האחורי של הכיתה.

"שלום לכם, יקירי," התחילה פרופסור טרלוני בקול המסתורי הרגיל שלה. היא עוד לא נראתה לעין. פרופסור טרלוני אהבה לעשות פתיחות דרמטיות כמו זו.

"אני שמחה לראות ששבתם מחופשת חג המולד. כמובן שידעתי שתחזרו, הרי חזיתי זאת מראש." היא אמרה, עדיין נסתרת מן העין.

"היום נתמקד בקריאה בכף היד." היא אמרה והופיעה מולם לבסוף, עטופה בצעיף התכול שלה. "היעזרו בספרי האוראקל שלכם. אך לפני שתתחילו, כדאי אולי שאסביר קצת. אעשה הדגמה קטנה. מי מתנדב?"

הכיתה דממה.

"אה, העלמה פרוסט כמובן," נידבה אותה פרופסור טרלוני. אמרוד רצתה לדפוק את הראש בשולחן, אך לא עשתה זאת.

"הושיטי לי את ידך החזקה," אמרה פרופסור טרלוני. אמרוד הושיטה לה באי-חשק את ידה הימנית.

"הו," פלטה פרופסור טרלוני בעודה אוחזת בידה של אמרוד.

הנה זה מתחיל...

"אני רואה שהיו לך כמה גילויים מפתיעים בזמן האחרון... הו כן... אחד מהם גילו לך, אחד את גילית בעצמך, ואחד טרם גילית, אך הוא יתגלה אלייך בקרוב..." אמרה פרופסור טרלוני.

אמרוד תהתה אם אחד ה"גילויים" הללו הוא המעבר הנסתר.

כשחושבים על זה, מעניין אם פרופסור טרלוני בכלל יודעת שמישהו גילה את המעבר הנסתר שלה, או שפשוט הניחה שהרחש ששמעה היה עכברוש קטן.

"אתם מתבקשים לפתוח את האוראקל ולקרוא את כף היד של החבר שיושב לידכם," אמרה פרופסור טרלוני ועזבה את ידה של אמרוד.

"קדימה, אמ, בואי תנבאי לי מתי אני הולכת למות," אמרה ג'סיקה בציניות והושיטה לאמרוד את ידה.

אמרוד הבחינה שעל מפרק ידה היה רישום של סמל מוזר ומסולסל שהיה מצויר בדיו.

"מה זה?" שאלה אמרוד והרימה את עייניה אל ג'סיקה.

"שום דבר."

הפרק הקודם		הפרק הבא