חייו ושקריו של אלבוס פוטר

אלבוס סיפר לג'יימס את כל התוכנית מתחילתה ועד סופה, וג'יימס רק הביט בו כלא מאמין. כשסיים אמר לו: "אתה רציני?", ואלבוס השיב: "כן, ובדיוק בשביל זה אני צריך אותך, אני חייב להישאר פה בבית, ואתה היחיד שיש לו סיכוי ושמסכים לרצוח אותו, אני יודע שזה בטח נשמע מטורף, אבל אם הוא ימות, זה גם יחסוך לנו אבדה אחת, וגם יעזור או יהרוס את הנבואה. תאמין לי שזאת הדרך היחידה, חוץ מזה שכשיגלו" אלבוס חשב פתאום על ג'יין, הוא ראה אותה מחייכת בראשו והסמיק, "אנחנו... נהיה גיבורים!"

החיוך התמידי נעלם מפניו של ג'יימס, והוא אמר בקדרות: "תקשיב, אל, אתה משחק פה בחיים של אנשים, והמעשה הזה יהוה ירידה לשפל המדרגה מבחינת כולנו, אבל אני מסכים לעזור לך ולעשות את זה, רק קודם תענה לי על שאלה אחת: אם מאלפוי הזה נגדנו, למה שהוא יחשב כאבדה, הרי אנשים מתים בעולם כל שנייה, וזה לא ממש נחשב, אז למה הוא כן?". אלבוס ציפה לשאלה הזאת, ואמר: "יש שמועות עליו שהוא הבן של וולדמורט, כלומר רצח שלו יעזור להפוך אותו ללא נעלה כמו בנבואה, וחוץ מזה, יש לי מין תחושה כזאת, כאילו שהוא קרוב אליי, אבל הוא בעצם לא, וזה מרגיש לי מעשה נכון,ו-" "אז אנחנו צריכים לרצוח מישהו רק בגלל שעל פי האינטואיציה שלך אנחנו צריכים לעשות את זה?!?!" שאג עליו ג'יימס. אלבוס שוב הסמיק, הפעם מבושה, ואמר: "יודע מה, אני לא צריך אותך, אני אעשה את זה לבד, ואת הקרדיט אני אקבל על זה לבד, שיהיה לך יום טוב"

הוא קם ועמד לצאת מחדרו של ג'יימס כשג'יימס אמר בשקט: "בוא, יש לי תוכנית".

הפרק הקודם		הפרק הבא