קוסם בלח"י

אותה חתיכת נייר היא לא סתם חתיכת נייר, אם נסתכל טוב יותר נוכל לראות תמונה, תמונה משפחתית,

משפחה גדולה ושמחה עם חיוכים רחבים וגדולים,

על אחת מהדמויות ניצבת כתם מים שמסמלת את מיקומה של הדמעה שהייתה שם.

הדמות הזאת מוכרת, עקבנו אחריה כמעט לאורך כל הזמן הזה.

 אומנם הפרצוף של יצחק מעט מחוק, בכו עליה יותר מפעם אחת, אבל זה. רק מראה כמה אהבה יש לגידי כלפיו.

אבל אסור היה עלינו לראות את התמונה הזאת, הדבר יסכן את יעקב. אסור שידעו שהוא גדי.

"מה שמשון?" צעק יעקב והלך לעבר שמשון לאחר שהכניס את התמונה לכיסו.

אבל כאשר יעקב הגיע לעזור לשמשון להתניע את הטרקטורון אבל ראה למרבה הפתעתו שהטרקטורון כבר מונע.

''למה קראת לי?" שאל.

''זה אריה, תכיר." יעקב בחן את אריה להושיט את ידו ללחיצה.

אריה לחץ את ידו וחייך באהדה.

''אני שתבוא איתי, גידי, עכשיו.'' אמר. 

יעקב החליף מבט עם שמשון על מנת לקבל אישור.

''זה בסדר. רק תחזור כמה שיותר מהר.''

''בוא, נתהלך בשבילי הפרדס.'' יחדיו הלכו אריה ויעקב בפרדס התפוזים.

''אז, בסוף מצאת אותי.'' צחק יעקב מעט בעצב.

''כן, נכון. אה.. דרך אגב קוראים לי אריה.'' אמר אריה.

''כן אני יודע.'' גילגל יעקב את עיניו ודחף מעט את אריה הצידה.

''טוב. כן.. אז.. איך אתה? לא נפגשנו שנים!" הרצין אריה.

''שנים! בוא תגזים! סך הכל כמה חודשיים.. למרות שזה הרגיש כמו נצח..'' יעקב נאנח והעביר את ידו בבלורית הצמחה לו במשך החודשיים שבהם לא ראה את אריה.

''טוב, זה חדש.'' ניסה אריה לעודד את יעקב לדבר.

''כן.'' ענה בקצרה. ''שמעתי על יצחק.. הצטערתי לשמוע. תמיד היה כיף להיות בחברתו.'' אריה ניסה לפתוח בשיחה אבל שוב נתקל ללא מענה.

''דבר איתי, יעקב, דבר.'' ביקש שוב.

''תדאג שיצחק יחזור הביתה. לא משנה איך, בבקשה!" ביקש בתחינה יעקב, דמעות בעיניו. ''אני אנסה כמה שאני יכול, מבטיח!" השיב אריה.

''תודה''

רגע של שקט מביך השתרר.

''אז למה את באמת כאן, אריה?" שאל פתאום בחדות יעקב.

''תמיד ידעתי שאתה בנאדם תכלס, טוב אבל אני צריך טובה.. אני צריך שתעבור לפרדס ליד כפר סבא, תוכל לעשות את זה בשבילי?" 

''לא תסביר לי למה?" שאל יעקב מעט מאוכזב וכעוס.

''כשיגיע הזמן, אתה תידע.''ענה לו.

''ידעתי שאף פעם לא באמת השתנת.'' אמר יעקב, מאוכזב. ''אני מצטער, זה מי שאני, החבר הטוב שלך, אבל גם המפקד לפעמים.'' אריה הסתובב לאחור וניל ללכת משם.

אבל לפתע עצר והחזר אל יעקב. ''אני מצטער, אם זאת הגישה שלי אני חבר גרוע, אני פשוט לא יכול להגיד, מסוכן מידי, אבל אני רוצה שתדע שאני באמת אוהב אותך דואג לך. תשמור על עצמך, ואל תדאג, אני אחזיר את יצחק!" ובלי מילה נוספת הלך משם.

אריה כבר לא נראה באופק כאשר יעקב הצליח להוציא קול. ''אני סולח אריה, אני אשמור על עצמי אם תבטיח שאתה תשמור על עצמך.''

---------------

יצחק העריץ כל מיני אנשים, את ההורים שלו, יאיר אברהם שטרן ז''ל, אחיו הגדולים יעקב, בנימין ויוסף, ואת אחיו הקטן יותר אברהם, שאר מפקדי הלח''י ואת הרב קוק. 

כל האנשים האלה היו ליצחק משמעותיים בחייו, כל אחד מסיבה אחרת.

פעם כאשר הכל היה טוב, אם יצחק היה קצת עצוב הוא היה חושב איך אחת הדמויות שאותן הוא מעריץ הייתה מגיבה למצב שהוא נמצא בו, אבל עכשיו אין ליצחק אפילו כוח לחשוב.

היום שלו היה ארוך ומייגע ומלא תלאות, הוא ראה אינסוף כלניות, מרוב אדרנלין הוא בטח יכל לשבור קירות. אבל היום נגמר וליצחק נגמרו הכוחות ואין לו לאן לחזור. אין לו בית והוא לא מכיר בארץ הזרה הזאת שום דבר.

רק בקושי הצליח בשיעורי אנגלית שלו אי שם בעבר כשעוד היה בארץ שלו.

הוא רצה לשטוף פנים, להתנקות קצת. הוא היה מעיירה רחוקה ליד איזה נהר.

הוא הגיע לשפת הנהר והושיט את ידיו לקצת מים.

מזווית עיניו ראה יצחק כמה דגים, הוא נזכר בשטות שאחיו סיפר לו פעם, אם מבקשים משאלה מדג זהב הוא יגשים לך אותה.

אז כשאחיו סיפר לו את זה הוא דמיין מה יקרה אם יימצא דג זהב, הוא דמיין את עצמו עשיר ועם הרבה ממתקים, כוחות של גיבור על והרבה צעצועים, אבל כרגע יצחק לא רוצה כסף ולא ממתקים. הדבר היחיד שיצחק רוצה זה לחזור הביתה. 

לראות את אמא, לריב מכות עם האחים, לעשות שק קמח לאחיות, לחייך.

יצחק שטף פנים, ועצם את עיניו, מנסה למצוא דרך לבקש משאלה שבאמת יקשיבו לו.

תמיד אומרים שנזכרים בו בזמנים הקשים וברגע זה יצחק לא יכל שלא להסכים יותר. 

אז הוא פנה לאבא שבשמיים. 

''אבא,'' ביקש. ''אני מנסה, מנסה לשמור על אמונה, על תקווה, מנסה לעשות את הדבר הנכון. מנסה לתקן. בבקשה תחזיר אותי הביתה ותדאג ש..'' יצחק לא הצליח להשלים את המשפט כי פיהוק גדול הפריע לו. עיניו נעצמו וראשו נשמט.

''לילה טוב ארני.'' לחש יצחק.

------

אי שם בטירה בלתי נראת לחלק מהאנשים בעולם שכב ילד בן גילו של יצחק ממלמל לילה טוב למישהו אחר.

''לילה טוב יצחק.'' לחש ארני תשוש מאותו יום עמוס מלא שיעורים.

שבת שלום🕯️🕯️

שבוע הבא אני נוסעת לטבריה אבל אני אנסה להמשיך לכתוב אבל כנראה הפרק הבא יהיה עוד שבועיים.

ממש אשמח לתגובות

הפרק הקודם		הפרק הבא