הבעיות של עולם הקוסמים

הלכתי אחרי פרופסור מקונגל שחיכתה לי בשפתיים קפוצות מחוץ לחדר המועדון ברגע שהיא ראתה אותי היא התחילה ללכת במהירות כשאני מנסה להדביק אותה בזמן שאני גוררת את המזוודה (וזה קשה...) עלינו במדרגות ואז היא נכנסה לחדר-שלהפתעתי ראיתי את הורי ופרופסור גרינג'ר במרכזו-הפרופסור עמדה כשידיה שלובות והיא מביטה בי במבט חודר, ואימי ואבי עומדים מבולבלים ליד אח מכוסים בפיח אימי נראתה מאוד לא מרוצה (רק מי שמכיר אותה יודע שהי חולת ניקיון...) הפרופסור מקונגל לחשה משהו לגרינג'ר –היא הנהנה ואז היא הסתובבה אליי-(ותאמינו לי זה מפחיד ששתי מורות וההורים שלך עומדים מולך מבולבלים (ההורים שלי) וכועסים-מתפלאים-מתנהגים מוזר (הפרופסור מקונגל וגרינג'ר...) כשאתה יודע גם למה) 

"ריילי פרקר-" גרינג'ר אמרה בקול חמור והחלה להתהלך בחדר כשהיא משלבת ידיים

"כן?" שאלתי מפנה  מבט להוריי, אבי הסתכל עליי בפרצוף של-מה-הם-רוצים-מימני לעזאזל?! ואימי ניערה את הפיח משמלתה (אוף איזה פדיחות היא באה עם השמלה האדומה שלה-המכוערת...) פתאום שמעו רעש פיצוץ קטן הסתובבתי לאח-וכן גם כל השאר יחד איתי-ג'ון עמד שם בפיג'מה הוא היה מלא פיח ושערו הבהיר והמסודר נהפך לשחור ומבולגן- כמו שלי

"אוי... ג'ון..." אמרה אמא נאנחה והחלה לנער את פיג'מתו של ג'ון מיד אחר כך היא הוציאה מברשת לשיער והחלה מסדרת את שערו

"איך הגעתה לפה?" שאל אבא בכעס

"מה האישה הזאת השאירה קצת אבקה על השולחן בסלון, אז חשבתי להצטרף..." מלמל ג'ון

הפרופסור גרינג'ר נאנחה ומקונגל ניסתה שלא להראות חיוכון קטן למראה ג'ון-מראה שהיה דיי מצחיק

"אהמ,"-הפרופסור גרינג'ר "חמוד, אתה יכול להתיישב פה" היא אמרה והצביעה על כיסא עץ פשוט שהיא יצרה בהנף שרביט

"אני לא חמוד... אני אלוף,מגניב,חכם-אבל לא חמוד!" מלמל ג'ון לעצמו אבל התיישב בצייתנות

"אז נחזור-לריילי" הרצינה מקונגל הניפה את שרביטה והופיעו שלושה כסאות שנראו נוחים למדיי-לא כמו זה של ג'ון (נה הנה בננה ג'ון!)-ילדה מוציאה לשון ועושה נה נה בננה...טוב פ'סדר זה מתומתם אבל  אתם רואים הכל מעיניים של ילדה בת עשר-תתמודדו) הוריי התיישבו וגם אני.

"ריילי-את יכולה לחזור למיטתך" אמרה פרופסור מקונגל ברצינות והצביעהעל דלת ואז גם תקעה מבט בג'ון הוא נאנח ויצא איתי

"זה מתומתם" אמרתי "הרי-אמרו לי לבוא למשרד-אז למה שלחו אותי חזרה?!" אמרתי בכעס ובעטתי בקיר הקרוב ואז קיפצתי על רגל אחת מחזיקה בידי את רגלי הכאובה

"ממש מגניב פה!" אמר ג'ון והחל להתקדם לכיוון המדרגות הקרובות. 

הפרק הקודם		הפרק הבא