לילה רידל מרס

התיישבתי בדשא והתחלתי לעבוד על שיעורי הבית, שיעורי בית בהיסטוריה.

בזמן שאני קוראת על ליליאנטן הרגשתי שמישהו נוגע בצוואר שלי, גופי התכווץ טיפה והזזתי את ראשי לראות מי האיש, זה היה הארי פוטר

"שלום" אמרתי

"שלום מתוקה שלי" הוא אמר והתיישב לידי.

"הייתי רוצה לראות אותך יותר" הוא אמר וסגר לי את הספר, הסתכלתי עליו, הוא חיבק אותי

"תסכימי לבואו איתי לטיול קצר?" הוא שאל והסתכל בעיניים שלי

"כמובן"

הוא נעמד והושיט את ידו בשביל לעזור לי לקום, אני נעתרתי לו.

החזקנו ידיים בזמן שהוא מוליך אותי על הדשא. הוא נעצר, עמדנו מאחורי שיח ירוק  והוא אמר

"אני רצה לכסות את עינייך בבד ולעשות לך סיור קטן, האם תסכימי? האם תסמכי על האדון פוטר?"

"סומכת אני על האדון פוטר בחיי" אמרתי וצחקקתי, לא סמכתי עליו בכלל, אבל איזו ברירה הייתה לי?

הוא עטף את עיניי בבד אדום וקשר אותו מאחורי ראשי, לקח את ידי והוביל אותי.

מדי פעם היה נעצר ומבקש שאמשש דבר מה או שהריח איזה צמח.

נדמה היה לי שאנחנו הולכים כבר שעות, אז נעצרתי ואמרתי

"יש לי שיעור בשלוש"

"אין לך מה לדאוג, השעה רק אחת ורבע"

"אז הלכנו רק רבע שעה?"

"כן נסיכה יפה שלי" הוא אמר, ואנחנו המשכנו בדרך, עד אשר אמר פוטר

"הארי פוטר השני בנו של הארי פוטר הראשון ויורשו מבקש שתשבי" ואני התיישבתי, זאת הייתה אדמה לא דשא

"איפה אנחנו?"

"במקום סודי" הוא אמר והוריד את הבד מעיניי, היינו בתוך יער.    

"אני רוצה לחזור" אמרתי

"אני מבטיח שנחזור בזמן, אבל עכשיו אני רוצה שנהיה רק שנינו" הוא אמר והתיישב על ידי, שנינו ישבנו והקשבנו לשקט, מחכים שמישהו יפר אותו, אני חיכית לאיזו הוראה, לא הבנתי מה הוא רוצה ממני

"למה אנחנו פה? מה אתה רוצה?"

"אני אוהב אותך" הוא אמר, ואז היה שקט לעוד קצת זמן

"את אוהבת אותי?"

"זה משנה?" שאלתי

"זה מאוד משנה" הוא אמר והפנים שלו נראו רצינות.

רציתי להגיד שאני לא אוהבת אותו, אבל פחדתי, פחדתי שזה לא בסדר, שהוא יפגע בי באיזה אופן אז פשוט אמרתי

"כן, אני אוהבת אותך"

ואז הוא נישק אותי ובין הנשיקות הוא אמר "חששתי שלא"

ואני נישקתי אותו בחזרה, למרות שלא באמת רציתי, אבל אם אני עושה הצגה אז לפחות שתהיה אמינה

"אני פשוט לא רגילה" אמרתי, למרות שזאת לא הייתה הסיבה, אבל אולי הזמן יגרום לזה להרגיש נורמלי. אנחנו ישבנו שם על הדשא, מתנשקים, והזמן עבר.

"צריך ללכת" הוא אמר וכיסה את העיניים שלי בחזרה בבד, והלכנו משם

הפרק הקודם		הפרק הבא