חייו ושקריו של אלבוס פוטר

חופשת חג המולד נגמרה, וזה היה הערב האחרון, כל משפחת פוטר, טדי וויקטואר ישבו סביב שולחן האוכל והאווירה הייתה מתוחה במקצת. "אז... כולם סיימו להתארגן?" שאלה ג'יני, טדי וויקטואר ענו ביחד: "כן, גברת פוטר", "מעולה חמודים" היא אמרה, תוך שהיא מרוכזת בלנסות לעצור את גוש הגבינה המותכת שנזל מצלחתה, ג'יימס ואלבוס הביטו זה בזה כשומרי סוד, והארי הבחין בזה, הוא שאל את אלבוס: "מה איתך, אל? הבאנו בשבילך עותק מהספרים שלך מהספרייה הקרובה, ומחר אתה חוזר ללמוד, אמנם בלי מורים, ועם חברת לילי בלבד, אבל אתה חוזר", אלבוס הביט באביו במבט מיואש ואמר: "כן, אבא".

עם סיום הארוחה הארי תפס את אלבוס ואמר לו: "היי, אל, אני יודע שאתה ואמא רוצים שתישאר בבית, אבל אני חושב שאתה צריך ללכת לבית ספר, גם אם קשה לך, הנבואה חשובה מדי, וזה תלוי לגמרי בך, אתה יודע, אתה תוכל להציל את המצב הזה" אופן הדיבור והמבט שהיה לו הזכירו לאלבוס משום מה את רוז, וזה גרם לו לחשוב עליה, למעשה, הוא חשב עליה רוב הזמן, הוא ידע שהיא כועסת עליו, אבל הוא הבטיח לעצמו שהם יפגשו וידברו שוב, ואפילו ממש בקרוב. "אז..." אמר לו הארי, אלבוס ענה לו: "אבא, אני לא חושב שזה נחוץ, ממילא אני זה שצריך לבחור באותו יום דין בין הטוב לרע, אז בלעדי שום דבר לא יעבוד לאלה שרוצים לפגוע בי, וחוץ מזה, יהיה להם קשה לבצע את המטרה שלהם כשאני כאן, ובכלל יכול להיות שאף אחד לא רוצה לפגוע בי, ו-" "לא" אמר הארי בשקט, "אתה צודק, אתה תישאר פה בבית ולא תצא החוצה אבל" הוא הישיר את מבטו אל עיניו של אלבוס, מה שגרם לניצוץ הרפתקני בעיניו, "אין הרפתקאות בחוץ, אני מבקש ממך לא לצאת החוצה בכלל, ואם יש לך איזהשהו סוד, זה הזמן". אלבוס היסס לכמה רגעים, והארי הבחין בכך, אך לבסוף הוא אמר: "אין לי שום דבר להסתיר".

אלבוס עלה בשתיקה לחדרו, עוד שעה זה קורה.

הפרק הקודם		הפרק הבא