הזדמנות שנייה

הארי, רון ודראקו , התעוררו שהרמיוני נכנסת ואמרה להם כי השיעורים החלו בקרוב, ואז עזבה שוב להמשיך להתכונן בעצמה. 

" אז זה לא היה חלום מוזר ? " שאל הארי 

" טוב , אם זה היה, אז כולנו חולמים אותו חלום " אמר דראקו 

רון קם.  " יש לנו שיעורים " אמר הארי 

" שיעורים שכבר לקחנו " רון התלונן 

" כן, אבל שאר הוגוורטס לא יודעים את זה " הגיב דראקו 

" אוקיייייי " רון יבב והתחיל לקום. הארי ודראקו מתארגנים. הרמיוני חוזרת לחזר המועדון כעבור זמן לבושה ומוכנה.

" בנים אתם מוכנים " היא שאלה. כולם מהנהנים ועקובים אחריה במדרגות ונכנסים אל האולם הגדול. עדיין היו אנשים בוהים. אבל הם התעלמו 

"  אה, דראקו, אין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, אבל, תצפה לייללה  בקרוב, אני יודעת שלא אכפת לך אבל פשוט חשבתי שתרצה לדעת " אמרה סקיילר 

" נכון, אז אני הולך להשיג הולל. זה חייב להיות איזושהו תקליט ? " אמר דראקו 

" אתה הולך לקבל הולל ? כבר ? מי אמר לך ההורים ?"  הארי שאל את ,

" סנייפ למראה פניו. " אמר דראקו  

סנייפ נראה ממש זחוח, אבל הוא לא ידע שלדראקו לא אכפת 

" כן, לא אכפת לך שזה לא משנה באמת " אמר רון 

" בדיוק אבל סנייפ לא יודע את זה. אני בטוח שאתה חושב שהוא הולך להיות שבור לב או משהו. " דראקו אמר

" לא ? הם עדיין המשפחה שלך " שאלה הרמיוני 

" הפסקתי לחשוב עליהם כמשפחה כשהתחילו לאלץ  אותי לעשות דברים, כשהייתי בשנה הראשונה " אמר דראקו 

" זה היה הרבה יותר לכן משפחתי " אמר הארי. איש לא ידע איך להשיב, אך למרבה המזל הינשוף של דראקו החליט למסור את ההולל שלו. אנשים בהו ורוב  האנשים כיסו את אוזניהם בידיעה מה עומד לבוא. זה היה סוג של מראה מצחיק לצפייה. ההולל צעק ממש ודראקו רק בהה במכתב, אכל תפוח ומנסה לא לצחוק. הארי, רון והרמיוני ניסו לא לצחוק על פניהם של דראקו וסנייפ. 

סנייפ נראה ממש מבולבל ומופתע ודראקו היה מצחיק באמת. הוא בהה במכתב שצרח עליו, יותר אנשים התחילו לצחוק ברגע שדראקו התחיל לצחוק מהמכתב. הוא דקלם את המכתב בקול גבוה במיוחד והצחיק המון אנשים. ברגע שהכתב נגמר סוף סוף הוא אמר משהו.

" סיימת עכשיו ? "שאל הארי, הוא שאל בנימה שתלטנית ממש, כמו שאתה עושה עם ילד קטן. 

" אתה יודע שלא אכפת לי נכון ? " דראקו שאל, עכשיו בעצם מדבר אל המכתב, שלא הולך לענות לו.

" זה פעמיים שעשית את זה עכשיו " הארי אמר לדראקו, כולם באולם הביטו בהם מבולבלים 

" סיימת מה ? " שאל דראקו   

"

" בנים, אלך תהפכו את זה למלחמה " אמרה הרמיוני 

" אוי מה אני ? שכן ? " שאל רון , נעלב 

" כן, עכשיו תסתלק, אנחנו עסוקים " אמר דראקו 

"לא דיברתי איתך " רון רטן. שולחו לוחות זמנים לאחר ששאר תלמידי הוגוורטס נרגעו 

" מה יש לנו קודם " שאל דראקו 

" טרנספיגורציה " אמר הארי 

" אני זוכרת את השיעור הזה, זה עם המחט והגפרור " אמרה הרמיוני 

" מה, זה שבו היית היחידה שיכלה לעשות את זה ? " שאל הארי 

" יש הרבה שיעורים שבהם הייתי היחידה שיכלה לעשות " אמרה הרמיוני 

" נקודה טובה " אמר הארי כשהלכו ביחד לעבר כיתת טרנספיגורציה. כפי שחזה, זה היה השיעור בו היה צריך לנסות להפוך גפרור למחט. רון ישב עם הרמיוני והארי ישב עם דראקו. כולם הצליחו להמיר את הצורה מחדש, לראשונה, מכיוון שכבר עשו זאת. מקגונגל נדהמה כמובן והעניקה 20 נקודות לגריפינדור. הם עזבו את השיעור ועברו לשלב הבאה שלהם שיעור נגד כוחות האופל. ארבעתם חששו להיכנס לחזר עם קוויר וולדמורט, אך הם נאלצו ללכת בכל מקרה. 

השיעור שאחרי זה היה שיקויים, רק הרמיוני ודראקו היו טובים בזה, אבל הם ישבו כארבע בכל מקרה. סנייפ לא היה בחדר בהתחלה, אז הם פשוט נשענו לאחור ופטפטו זמן מה. לפתע סנייפ נאם כיצד שיקויים אינם דומים לקסם אחר ורק חלקם יכולו לשלוט בזה, ועיניו נדדו אל הסלית'רינים 

"הארי פוטר, המפורסם הידוע שלנו " הוא סינן. סנייפ שאל את הארי שאלות שאף תלמיד בשנה הראשונה מלבד הרמיוני לא צריך לדעת. אבל כמובן, הארי , רון , דראקו והרמיוני כבר ידעו. הארי ענה נכון על כל השאלות, מה שהפך את סנייפ למעוצבן יותר, אז סנייפ התעלם ממנו. אחרי שיעור שיקויים, זה היה סוף היום בשבילם, אז הם חזרו לחדר המשותף של גריפינדור. כולם עלו למעונות הבנים לדון בעתיד. 

" האם יש משהו שאנחנו יכולים לשנות השנה ? " שאל הארי 

" אבל עכשיו צריך לחכות לחג המולד כשאתה צריך למצוא את גלימה שלך. המעצר עם האגריד הוא בלתי אפשרי עכשיו מכיוון שדראקו הוא אחד מאיתנו." אמרה הרמיוני

" אבל הארי עדיין צריך להיות מחפש של גריפינדור " אמר רון 

"ואנחנו גם יודעים לעבור את דלת המלכודת, אז לא אין הרבה מה לשנות השנה " אמר הארי

"חכו מה ? על מה אתם מדברים? איזה דלת ? " דראקו שאל 

" אה, כן,לא ידעת על הצד שלנו בסיפור, נכון ? " שאל הארי 

רון, הארי והרמיוני בילו את שארית הזמן שנותרה להם וסיפרו לדראקו על השנה הראשונה שלהם. הארי סיפר לדראקו על המראה, אך חצי אמר את האמת על מה שראה כי הוא כן ראה את הוריו, אבל גם הוא ראה משהו אחר. הוא ראה את דראקו. ואת עצמו. הוא מעולם הוא לעולם לא אמר לאיש כיוון שעדיין לא ידע מה פירוש הדבר.

" אני אקח את כולכם ברגע שחג המולד יגיע" אמר הארי 

" למה חג המולד ? "  שאל דראקו 

" כי זה הרגע שאשיג את גלימת הנעלמות שלי " אמר הארי 

" יש לך גלימת אי-נראית ? " דראקו שאל 

" יהיה לי בחד המולד " הארי תיקן. הארי הלך למיטה באותו לילה במחשבה לאחר מחשבה. מסובב את הראשו, כשזיכרונות ישנים צצו מחדש. "למה התכוונה המראה ? למה ראיתי את דראקו ? 

ללא תשובות לשאלותיו הוא הלך לישון  וחלם על הדברים ואיך לשנות אותם 

(951 מילים ) 

מקווה שאהבתם XD

לאב יווו :))

הפרק הקודם		הפרק הבא