הקונדסאים + האחים וויזלי = קטסטרטופה

ג'ורג' הלך למקום שבתקופה שלו היה שירותים, ומצא שם רק תא עם כמה תלמידים ותלמידות שנראו בערך בשנה חמישית. "סליחה, טעיתי בתא..." אמר ויצא מהתא במהירות. לעזאזל עם השיפוצים האלה! למה אי אפשר שהכול ייישאר במקום שלו? ההורים של ג'ורג' תמיד אמרו עליו שהוא לא אוהב שינויים, ותמיד הוא אמר שזה לא נכון, אבל עכשיו הוא הבין למה השינוי כל כך מעצבן אותו. זהו, באמת שנמאס לי לא לדעת איפה אני. כלומר, אני יודע איפה אני, אבל לא נחמד להתיקע משהו כמו עשרים שנה אחורה בזמן! חשב ג'ורג' בתסכול. איפה פרד? אני חושב שגם הוא לא מבין מה הולך פה. ולמה אני מתחיל גם לחשוב כמו בן אחת ֿעשרה, אני לא יכול לפתור את הבעיות שלי בעצמי? ועוד משהו קטן כמו למצוא את השירותים.

הוא לא חשב שאי ֿפעם בעולם יעשה את זה, באמת שזה היה הדבר האחרון שהוא חשב שיעשה אי פעם, אבל אין בררה... הנה זה בא...

"סליחה?" פנה אל מדריכה, "את יודעת איפה השירותים?" 

"כן, אתה תלמיד שנה ראשונה?" 

"לא, אני ת... כאילו, כן," לרגע הוא בא לומר "לא", כי הוא לא, אבל אז נזכר שהוא כן.

היא הרימה קלות את גבתה. 

"אחים שלי סיפרו לי המון על הוגוורטס וזה מרגיש כאילו אני תלמיד שנים בוגרות יותר," התחמק.

"אתה לא שמעת על אפילו חצי," אמרה בצחקוק. "הנה, השירותים פה."

"תודה," אמר ונכנס לתא שירותים. ממתי הם בחלק האחורי ביותר של הרכבת? ג'ורג' זכר שהם היו ממש ליד הקטר. הוא עשה את מה שהיה צריך אבל לא יצא מהתא כשסיים. הוא היה צריך קצת זמן לעצמו לחשוב על מה שקרה. איך הוא חוזר לתקופה שלו? הוא בכלל רוצה לחזור לתקופה שלו? והכי חשוב - מה תהיה המתיחה שתנצח בגדול את פרד ושני הילדים החדשים שהכיר?

ג'ורג' יצא מהתא, רחץ את ידיו, ניגב אותן במגבת שריחפה ליד הכיור והחל ללכת אל תא הרכבת שלו. 

"למה לקח לך חצי שנה?" שאל סיריוס.

"לא מצאתי את השירותים והייתה לי עצירות קצת," אמר, חצי היה אמת וחצי היה שקר. 

דפיקה קלה נשמעה על דלת התא.

"אפשר להיכנס?"

ילדה ג'ינג'ית נכנסה לתא. "סוג של גירשו אותי מהתא שלי, אפשר לשבת? אם אתם תלמידי שנה ראשונה..."

"בטח," אמר ג'יימס, אבא של הארי. 

היא התיישבה. עכשיו התא היה מלא לחלוטין. 

"איך קוראים לך?" שאל פרופסור לופין. זאת אומרת, רמוס. 

"לילי, איך לכם?"

כל אחד הציג את עצמו. 

"איזה מוזר היה לקבל את המכתב, נכון?" אמרה-שאלה לילי. "גם אתם הייתם בטוחים שזו מתיחה?"

"אני גדלתי במשפחה של קוסמים," אמר סיריוס, וג'ורג', פרד וג'יימס אמרו שגם הם.

"ההורים שלי קוסמים, אבל סבא וסבתא מצד אמא מוגלגים." סיפר רמוס.

"מוגלגים?" שאלה לילי. 

"אנשים שהם לא קוסמים," הסביר סיריוס. "אבל יש הרבה ילדים שההורים שלהם לא קוסמים, זה בסדר."

"הו, הבנתי," 

"הרכבת תגיע ליעדה בעוד עשרים דקות!" נשמע קול חזק. 

הם עשו תורות מי יתלבש, וכל פעם האחרים דאגו שאף אחד לא ייכנס לתא. לבסוף כשכולם הי לבושים הם הכניסו את הממתקים לתיקים הקטנים עם המים והסנדוויצ'ים שכל אחד לקח לנסיעה ויצאו מהרכבת. 

הפרק הקודם		הפרק הבא