הארי פוטר והאדם-זאב

"כשהייתי ילד, אבי הכעיס את פנריר גרייבק, איש זאב אכזרי. עד מהרה הוא מצא אותנו ונשך אותי. הייתי צעיר מאוד ודאגתי שלא אצליח להתקבל להוגוורטס. כשקיבלתי את המכתב שלי, דמבלדור ניגש והסביר מה יקרה. יש צריף בהוגסמיד, אנשים קוראים לו הצריף המצווח. הוא נשמר על ידי הערבה המפליקה. שם הלכתי להשתנות כל ירח מלא. " 'ואתה כנראה גם כן' הוסיף בכובד ראש.

"כשהגעתי להוגוורטס, שובצתי לגריפינדור ופגשתי שם את החברים הכי טובים שלי; פיטר פטיגרו, סיריוס בלק וג'יימס פוטר. עשינו לעצמנו שם: הקונדסאים. היינו קרובים כמו אחים ותמיד מתחנו אנשים, בעיקר את הסלית'רינים. ואת סנייפ. סוורוס (סבר מאוס) סנייפ. ג'יימס שנא אותו, אני חושב בגלל שהוא היה חבר של לילי, והוא קינא. ג'יימס נדלק מיד על אמא שלך, לילי אוואנס. היא שנאה אותו, עד השנה השישית או השביעית. בשנה השנייה שלנו שאר הקונדסאים גילו את הליקנתרופיה שלי. זה מה שיש לאיש זאב. במקום לדחות אותי הם הפכו לאנימאגיים בשנה החמישית. ג'יימס היה אייל, קרניים, סיריוס היה כלב שחור, רך-כף, ופיטר היה עכברוש, זנב תולע. אני הייתי ירחוני. עזבנו את הצריף והסתובבנו ביער. היינו אידיוטים.” רמוס הניד בראשו בשעשוע מכך.

"ג'יימס ולילי הפכו לזוג רשמי בשנה השביעית. הם התחתנו זמן קצר לאחר מכן. לאחר סיום הלימודים הצטרפנו כולנו למסדר. דמבלדור הודיע לנו אז על נבואה בנוגע לתינוק שנולד בסוף יולי. זה יכול היה להיות אתה או נוויל לונגבוטום, בנם של פרנק ואליס. אבל אתה-יודע-מי בחר בך. ב- 31 באוקטובר 1981 הגיע וולדמורט לבית פוטר. הוא- ” בשלב זה הוא הפסיק לדבר. הוא נשם עמוק ובאופן מפתיע הארי היה שקט והמתין שימשיך.

"הוא הרג את ג'יימס." רמוס בקושי דיבר עכשיו, זה היה יותר לחישה.

"ואז הוא ניגש לחדר הילדים, שם לילי ניסתה להגן עליך. הוא הרג אותה ואז ניסה להרוג אותך. אבל הוא לא יכל. הקללה חזרה אליו והוא נעלם. האגריד לקח אותך לבית קרובי משפחתך. סיריוס היה השומר הסודי ובגד בהם. משום מה הוא גם הלך אחרי פיטר. הוא פוצץ את כל הרחוב. 12 מוגלגים ופיטר. בלק ישב על האדמה וצחק כמו מטורף.” רמוס עצר שוב, רועד מעט. הארי קם וחיבק את רמוס. הוא התקשח לרגע ואז נרגע ושינה את הנושא.

"עקוב אחרי הארי, אני אעשה לך סיור בבית." הם קמו והסתובבו בבית, בכל החדרים.

"הנה המטבח, השירותים, החדר שלי, חדר האורחים, אה, אני מניח שזה החדר שלך עכשיו. הסלון שבדיוק היינו בו, והנה הגן. אתה צריך משהו?" שאל רמוס.

"לא, אני לא חושב. לא עכשיו לפחות. "

"בסדר. אה, אני צריך לשלוח לדמבלדור ינשוף, שיידע שאנחנו באים בקרוב. "

"ינשוף?" שאל הארי.

"זו שיטת התקשורת המועדפת בין מכשפות לקוסמים." ענה רמוס.

"הו מגניב. כמה זמן זה בקרוב?” שאל הארי.

"מחר בבוקר כנראה." השיב רמוס.

"אוקיי, מדוע דמבלדור בא?" שאל הארי.

"הוא ירצה לדעת איפה אתה ואם אתה יכול להישאר כאן או לא." ענה רמוס.

תודה לשלם ולתולעתספרים

הרשומים שלי:)

בבקשה תגובות:)

הפרק הקודם		הפרק הבא