הסודות של הרמיוני

כולם מכירים את הרמיוני, תלמידה שקדנית וחרוצה. אך האם מישהו בכלל מכיר את הרמיוני, הילדה החייכנית ומתוסבכת? ואיך זה בדיוק מעמיד אותה בסכנה?

כותב: אליינה מאלפוי
הגולש כתב 2 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 2180

(5) 3 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: סודות מתח רומנטיקה - שיפ: הרמיוני\דראקו הרמיוני\רון וויזלי ואולי עוד - פורסם ב: 01.07.2022 - עודכן: 27.10.2022

המלץ!

ID : 13427

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אני כל כך שמחה שיש קוראים לפאנפיק הזהה

תודה ענקית, תהנו3>

"אז הרמיוני, מי את חושבת שינצח בטורניר הקווידיץ' הקרוב?" רון שאל את הרמיוני, בזמן שישבו יחד במדשאות בהפסקת הצהריים "לפי הערכת הכישרון, רייבנקלו או גריפינדור, למרות שגם לסלית'רין יש סיכוי" הרמיוני העמידה פנים שהסתכלה בספר הלימוד שלה, כשבעצם נעצה מבט בדראקו, מצביע על הארי וצוחק "יואו, הם כל כך הולכים להפסיד!" צחק קראב וניסה להצחיק את דראקו, שרק גילגל את עיניו "תסתום קראב, אתה מפריע לי" "במה?" "בלהפוך אותך לחרק" דראקו החל לרדוף אחריי קראב, מנופף בשרביט שלו ומאיים עליו. הרמיוני ציחקקה הסתירה את פניה מאחורי הספר.

...

"הכיתה משוחררת, דראקו, בבקשה הישאר לכמה דקות" פרופסור מקגונגל ליוותה את התלמידים האחרונים אל הדלת וסגרה את הכיתה...

"שוב קיבלת ריתוק?" דראקו קפץ בבהלה והסתובב אל הרמיוני, שנשענה על קיר המסדרון שהוביל אל מדשאות והאולם הגדול "כן, אבל מה זה עניינך? דאגת לי?" דראקו חייך חיוך מתגרה והתקרב אל הרמיוני, מצמיד אותה אל הקיר "לא, מה פתאום? למה שאדאג לך בכלל?" שאלה הרמיוני ודחפה אותו "קדימה הרמיוני, אנחנו לא בשנה הראשונה יותר. אנחנו יותר מסתם אויבים, אני. מאוהב. בך. הרמיוני, ואת הולכת להיות שלי. לא של הארי, ולא של וויזלי, שלי!" הרמיוני גילגלה את עיניה והתרחקה מדראקו לכיוון החממות "תמשיך לחלום דראקו, פשוט תמשיך לחלום."

הרמיוני חצתה את המסדרון, משאירה את דראקו ואת מחשבותיו לבדו.

הארי, רון והרמיוני יצאו לסיור בהוגסמיד, יחד עם שאר התלמידים של השנה החמישית.

"אני חושב שכדיי שנלך אל הדובשנרייה קודם" אמר רון "אבל אני רוצה ללכת לדרוויש ובנגס, לפניי שבועיים נשברו לי כמה עטיי נוצה ואני חייב לתקן אותם!" הארי צעק "הרמיוני, בואי איתי!" השניים צעקו יחד והרמיוני קפצה בבהלה "אני, לא מתכוונת לבוא עם אף אחד מכם, אני לא רוצה שתריבו!" הרמיוני שילבה את ידיה "אז נתפצל?" שאל הארי, הרמיוני ורון חשבו לרגע ולאחר דקה הנהנו "נתראה בבית הספר!" צעק להם הארי בחיוך והרמיוני נופפה לו לשלום, רצה לכיוון הספרייה הקרובה.

"הו, ערב טוב גבירתי הצעירה. אני יכול לעזור לך?" אל הרמיוני ניגש איש מבוגר, עם משקפיים וחיוך חביב, במדי הספרן "לא, היא מסתדרת מעולה." קול קריר נשמע מאחוריה, הרמיוני הסתובבה ומאחוריה עמד דראקו מאלפוי. בספרייה. "הוא התכוון לומר שאני מסתדרת, אבל תודה רבה לך" אמרה הרמיוני בחביבות וחייכה אל האיש הזקן "המשך יום טוב, אם תזדקקי לעזרתי, שמי הוא אוליבר לנג'ר " הזקן הלך והשאיר אותה לבד עם דראקו "מה הבעיה שלך?" שאלה הרמיוני "מה אתה רוצה ממני?" דראקו התקרב אלייה וחייך חיוך קטן "את מעניינת אותי, הרמיוני ג'ין גריינג'ר" "מצטערת לגלות לך שזה לא הדדי" עקצה הרמיוני "את בטוחה?" דראקו מיהר להיצמד אל הנערה ולנשק אותה בתשוקה.

הרמיוני החלה לפתוח את הכפתורים בחולצתו של דראקו כשקולו של נער אדום שיער עצר אותם "הרמיוני? את כאן?" קרא קולו של רון מעבר למדפים "כן! אני כבר באה!" צעקה הרמיוני "מה שקרה כאן עכשיו, תשכח מזה." הרמיוני סידרה את שיערה ויצאה אל רון 'אני לא הולך לשכוח, וזאת ממש לא הפעם האחרונה שזה יקרה הרמיוני, את תהיי שלי"