סוורוס סנייפ והקונדסאים - הסיפור האמיתי

הבקשה

"אנחנו רוצים שתמציא לנו קללת אהבה."

פיו של סוורוס נפער. זה היה הדבר האחרון שציפה לשמוע.

"ברגע שהקללה בידים שלנו אתה מקבל את הספר, ודמבלדור לא יודע מכלום."

"אהבה? בין מי למי?"

"זה לא עניינך."

"אתה רוצה שאני אמציא לך קללה או לא?"

"אתה תמציא איך שאני אחליט." כעס נשמע בקולו של פוטר.

לופין פצה את פיו לראשונה. "מה הסיפור, ג'יימס? תגיד לו."

"כן, מה הענין?" זה היה בלק.

"תלכו לעזאזל כולם. לילי אוונס ואני. טוב? היא אוהבת אותי ומפחדת להראות את זה."

סוורוס צחק בקול עד שאגרוף פגע בפניו בחמת זעם.

הוא ירק דם. "היא שונאת אותך."

"המוח שלך מוגבל, סניפ."

"גם הקללה הכי חזקה בעולם לא תצליח להזיז מלילי אוונס את השנאה שלה כלפיך. היא לא סובלת את הפרצוף שלך, פוטר."

"אני לא מבקש את העצות שלך! תמציא לי קללה תוך שבוע. אם לא מתאים לך אני מבטיח לך שאתה מסולק מהוגוורטס לפני שתספיק לומר 'אבל', ואם ממש תרצה תוכל מתישהו לקפוץ לאסוף את האפר של הספר היקר שלך כדי לקבור אותו."

"ולקבור גם את עצמך בדרך." העיר בלק.

"זונקו יתן לכם מוצרים טובים יותר ממה שאני יכול לספק. אני לא חושב שאני אצליח לעמוד בדרישה שלכם... זה סוג הקסמים שיותר קשה להתעסק איתם..."

"למה לא תגיד 'כן' יפה ותסתום?"

"חוץ מזה," המשיך סוורוס, "היא יפה וחכמה מדי בשביל זבל אדם כמוך."

"תנקה לו את האוזניים, פיטר."

הפרק הקודם		הפרק הבא