-Sirius black -

נשארו שלושה ימים עד הראשון בספטמבר.

סיריוס חושב על המחשבה אחת כבר כמה שבועות וסוף סוף הגיע להחלטה.

הוא הולך לעזוב את הבית.

לעזוב את המשפחה שלו.

הוא תמיד יגע שהוא לא חלק מהמשפחה הזאת וגם בחיים לא יהיה.

הוא יודע שזה יעכב לרגולוס אבל לפחות אותו אוהבים. הוא לא צריך לסבול.

אם הוא רוצה לחיות חיים טובים הוא צריך להתחיל עכשיו והצעד הראשון הוא לעזוב את המקום שסוגר עליו כמו כלוב אם נחשים בתוכו.

סיריוס נעל את דלת חדרו והלך אל שולחן הכתיבה שלו.

הוא הוציא מהמגירה חתיכת קלף, עט נוצה וקסט דיו ירוקה.

הוא טבל את קצה הנוצה בדיו והחל לכתוב:

אמא, אבא, רגולוס.

הלכתי. יותר נכון עזבתי.

לתמיד.

אני לא יחזור לשם. לבית בלק האצילי והעתיק יומין.

אתם חייבים לדעת, סיריוס בלק עוזב את הבית הזה לנצח. למעשה, הבית הזה לא היה בית בשבילי כבר כמעט עשר שנים.
הגאווה שלכם הייתה חזקה מכדי שהבן שלכם יהיה בגריפינדור - הבית של בוגדי הדם.
מעולם לא אמרתם לי שאתם אוהבים אותי ואני תוהה אם היה לכם אכפת. האם אי פעם היה לכם אכפת ממני, או שהדבר היחיד שאכפת לכם ממנו הוא טוהר הדם המופזת?
אני לא אאריך בדברים.

אני מצטער אבל אני לא יכול להישאר שם. אני לא יודע אם יהיה לכם אכפת שעזבתי. שתרגישו בחיסרון שלי בבית או שפשוט תמשיכו בחיים שלכם.
אני רק רציתי שתדעו...
אני אוהב אתכם, גם אם לא הראיתי את זה כלפיי חוץ. אתם המשפחה שלי ואני אוהב אותכם, את כולכם.
אני אהיה אצל ג'יימס אם תרצו לכתוב לי מכתב. אבל בבקשה.

יש לי רק שני בקשות:

.1אל תבואו לבית של ג'יימס ותיקחו אותי חזרה. .2אל תשנו כלום בחדר שלי. בבקשה !.

סיריוס בלק.

הוא הכניס את המכתב לתוך מעטפה וגם את המכתב השני שכתב לרגולוס.

הוא הכין 2 מזוודות. אחת עם כל הציוד להוגוורטס וכל מיני תמונות ומזכרות, במזוודה השנייה שם בגדים, גלימות ונעליים וכמובן את ג'קט העור השחור שלו.

הוא החזיק את הגומייה בין שיניו ואסף את שיערו הארוך לקוקו קטן ומרושל. הוא קשר את שיערו השחור בגומייה וקצוות והפוני שלו נפלו על פניו כרגיל.

הוא סידר את חדרו והסתכל על כל שתמונות של גריפינדור והוגוורטס ושל הבחורות על הקיר.

הוא ממש התפלל שלא יהרסו את החדר שלו.

הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו עם כאב.

השעה הייתה שלוש אחר הצוהריים וידע שמשפחתו אוכלת עכשיו ארוחת צוהריים וכרגיל לא קראה לו להצטרף אליהם.

הוא נכנס לחדר של רגולוס והניח את המעטפה הלבנה על מצעיי מיטתו השחורים ויצא מחדרו של אחיו הקטן.

הוא ירד במדרגות והרים את המזוודות כדי שלא ישמיעו קול במדרגה החורקת שנמצאת בסוף.

הוא הלך אל הדלת והניח את המעטפה השנייה על סמל בית בלק האצילי והעתיק יומין שמוטבע על השידה השחורה שעומדת מול דלת הכניסה הגדולה.

הוא פתח את דלת הכניסה בשקט העיף מבט אחרון בביתו וסגר את דלת הכניסה בצליל רועם בחלל הסלון הגדול והריק.

"רגולוס בני נראה לי ששמעתי את הדלת נפתחת לך תראה מי זה" אומרת וולבורגה לרגולוס שיצא מחדר האוכל בלי להתווכח.

הוא ניגש לכיוון הדלת והסתכל מסבבו ולא ראה אף אחד. הוא פנה חזרה אל חדר האוכל ומבטו נפל על המעטפה שמונחת על השידה.

"למשפחת בלק" היה כתוב על המעטפה ורגולוס כמובן זיהה שזה היה הכתב של אחיו הגדול.

"אמא אבא !" רגולוס צעק בכאב  חד מחזיק את המכתב לרווחה ומעייניו זולגות דמעות.

אוריון ווולבורגה באו בריצה ולקחו מבנם את המכתב והחלו לקרוא בקול.

"....סיריוס בלק" סיים אוריון לקרוא.

"די רגולוס, די לבכות. זה רק סיריוס הוא רק עזב" אומרת אימו מלטפת את שיערו.

"די כבר !" צווח רגולוס ובלטריקס ונרקיסה נכנסו בלדת הכניסה.

"מה קרה ?" הן שאלו יחד.

"די כבר !" צעק רגולוס שוב מסלק את ידו של אימו וכושל כמה צעדין אחורה. "הוא הבן שלכם! הבן הבכור שלכם! ואני יודע שגם אם לא ככה אבל עמוק בתוככם אתם אוהבים אותו !

הוא האח הגדול שלי! הוא גידל אותי רוב הזמן כשאתם הייתם באירועים. הוא עזב! עזב את הבית הזה! ולא אכפת לי מה אתם חושבים עליו, אבל אני אוהב אותו !. אח שלי , הבן שלכם והבן דוד שלכן עזב את הבית" הוא צעק ולחש את שלושת המילים האחרונות. הוא רץ במעלה מדרגות ונכנס לתוך חדרו בזמן שכל משפחתו עמדו בשקט מעכלים את כל מה שקרה בדקות האחרונות.

רגולוס נעל את דלת חדרו כשדמעות מטשטשות את עיניו.

הוא ניגב בעיטיות את עיינין וראה את אותה מעטפה רק שעליה כתוב "רגולוס".

הוא רץ אל מיטתו והוציא במהירות את המכתב מתוך תא המעטפה והחל לקרוא.

היי רג', אני מניח שכבר הבנתה מה קרה.

אני אוהב אותך כל כך רג' ואני לא רוצה שתכעס עליי.

רציתי לעשות את זה כבר הרבה זמן אבל לא עשיתי את זה בגלל שרציתי לשמור עלייך.

הבנתי שאתה הילד האהוב ובך הם לא יפגעו.

בבקשה רג' בבקשה תבין אותי.

אני לא יכולתי לסבול את כל החבורות והסימנים הכחולים על הגוף שלי את הפצעים המדממים מהחגורה של אבא.

אני רוצה שאתה תהיה שמח ואני יודע שלראות אותי סובל זה לא מחזה משמח במיוחד.

בבקשה אל תכעס. בבקשה תשלח לי מכתב או משהו בבקשה !

אני מצטער ואוהב אותך רגולוס. אתה הבן אדם הכי אהוב עליי בעולם הזה.

נתראה בהוגוורטס.

שלך, סיריוס בלק.

רגולוס לא חשב פעמיים ומיד החל לכתוב מכתב לאחיו הגדול. זאת לא הייתה החלטה כזו נבונה בגלל שבאותו רגע הכעס בער בו כמו אש.

הפרק הקודם		הפרק הבא