תתחתני איתי אוונס?

שוב, אני כותבת לפי הרגש, אני מתיישבת על הלפטופ וכותבת, מה שיוצא יוצא.

קצר וחמוד. הצצה לראש של לילי וג'יימס כמה ימים אחרי המקרא עם סנייפ.

אני מדגישה-

הפרקים האלה הם לא סיפור מתמשך, הם פיקצרים שאני מתעצלת לפתוח להם פיקצר חדש בכול פעם אז הם מרוכזים יחד.

בהתחשב בזה שזה הדבר השני שאני מפרסמת היום זה דיי מקסים.

אה , תשאירו תגובות אם אתם יכולים אני העריך את זה מאוד.

ודבר אחרון- אם אתם יכולים לכתוב נוסאים שאתם רוצים שאני אכתוב עליהם זה יהיה נחמד כי הולכים ונגמרים לי הרעיונות.

נימאס לי ממש נימאס לי, פוטר הזה, ממש חושב את עצמו אליל מין, מזיין את הבנות על ימין ועל שמואל ואז חוזר אלי ומבקש שאצא אתו וכמובן שהוא מכחיש את זה שהוא מתחרמן עם אחרות כשהוא לא לידי. אז נמאס לי, שימשיך ויבקש עד מחר, זה לא אשמתי שהוא דלוק עלי באופן נואש כזה.

יש לו את החברים שלו ולי יש את שלי, אנחנו לא באמת מתערבבים, גם הוא וגם סריוס בלק לא באמת חושבים על רגשות של אחרים. אני לעולם לא אבין מה מצחיק כשהם נעלו את הסלתרינים באחד מהמרתפים, והם עוד ישבו על זה יומיים בריתוק מנקים את אותו המרתף.

אנחנו בשנה החמישית והם עדיין לא לקחו את עצמם בידיים, הם לא משקיעים בלימודים בכלל ועדיין מוצאים ציונים טובים, בטח בגלל לופין, גם כן מדריך, הוא לא שולט על החברים שלו בכלל, אבל לפחות הוא לא מנצל את הסמכות שלו לרעה, רוב הפעמים.

המעשים שלהם יכלו להיות מצחיקים, לפחות חלקם, אם הם לא היו כאלה סנובים חארות, עלק הקונדסאים, חבורה של ילדים מופרעים, השיא מגיע לג'יימס פוטר, הילד לא מוותר, כבר שנתיים הוא מציק לי שאצא אתו, הוא מצא כבר יותר ממאה דרכים שונות להתחיל איתי, אני מתערבת שבכול פעם הוא ניסה את זה על מישהי אחרת, באמת שנימאס לי מרגש העליונות שלו, כשחזרנו מהחופש זרק לי משפט מוגלגי מובהק, איך שאת דומה לפרח, צחקתי לו בפרצוף אמרתי לו את משפט התשובה הקולע- חבל על הזמן שלך אני פרח מוגן. שאלתי אותו אם כול פעם שהוא התחיל איתי הוא היה כזה לא מקורי, אני חושבת שהוא לא הבין שכולם מכירים את המשפט הזה, כמובן הוא טהור דם, בטח שמע את זה בפעם הראשונה בחייו והתלהב, אף אחד מהחברים שלו לא יחל להזהיר אותו?

אני חייבת להודות שמשעשעת אותי העובדה שהוא לעולם לא מתייאש מלשאול אותי את אותה השאלה במילים אחרות, כבר נכנסנו למין קצב קבוע, הוא שאל אותי כול בוקר וערב, אני באמת לא מבינה איך עדיין לא נתתי לו כפה, יש חסרונות לזה שאני לא בן אדם אלים.

אני מודה בין הגריפנדורים לסליתרינים יש יריבות גדולה, אבל הם לקחו את זה שני צעדים רחוק מדי, אם סוורוס לא היה מבקש מחברים שלו לעזוב אותי גם לי לא היה בטוח ללכת במרתפים לבד.

למראת שאני חושבת שזה כבר לא תקף, מאז שלשום, אוף רק עם פוטר לא היה מציק לסוורוס אז לא היה לו שום סיבה להתעצבן והוא לא היה מכנה אותי במילה הכול כך פוגעת- בוצדמית.

באמת נפגעתי מסוורוס באותו היום, מין כבוד ארור, אבל גם פוטר קיבל ממני מנה לא קטנה, הרגיש כול כך טוב לומר לו מה אני באמת חושבת עליו, לצעוק לשחרר, בסוף זה היה ניראה כאילו הוא עומד לבכות.

אני מביט בא הולכת, היא באמת יפה, לילי אוונס, היא מבלבלת לי את הראש כבר יותר משנתיים, היא נמצאת במחשבות שלי  חצי מהזמן בו אני ער ועוד חצי מהזמן בחלומות שלי, אני חושב שאני מאוהב, אבל זו מין אהבה כואבת, לא משנה כמה פעמים אני שואל אתה היא תמיד מסרבת לצאת איתי לדייט. אני שואל את עצמי אם היא עדיין לא הבינה שאני מאוהב, שהיא יכול לסובב אותי על האצבע הקטנה. המון פעמים היא מאשימה אותי שאני רוצה לצאת איתה ואז הולך עם בנות אחרות לאחד החדרים ו'מתעסק' איתן קצת, זה כול כך לא נכון! זאת אומרת, חלק מזה לא נכון, מה לעשות, אני גבר והוגוורטס מלאה בבנות יפות, לפחות אני עדיין בתול.

אני באמת באמת חושב שאני מאוהב באוונס, הלווי שהיא תתייחס אלי באופן קצת יותר נורמאלי, או אולי עדיף שלא, יש בזה משהו מושך, בסירוב שלה.

אבל דבר אחד אני באמת לא מבין, מה הקשר של לילי לסנייפ, היא תמיד כול כך חזקה, שהסלתרינים מכנים אותה בוצדמית תמיד יש לה הערה שנונה או שהיא פשוט מתעלמת מהם וממשיכה ללכת בראש גאה, אבל שסנייפ קרא לה ככה היא נראתה כאילו הכניסו לה אגרוף, וזה בדיוק מה שרציתי לעשות לו באותו הרגע, אני לא מבין למה היא לקחה את זה כול כך קשה. באמת מעניין אותי לדעת.

אחרי זה היא באה אלי, כשראיתי שהיא באה הלב שלי נתן קפיצה, כזאת שעד עכשיו הייתה שמורה רק להתרגשות מלפני משחקי קווידיץ חשוב. אבל לא היה טעם להתרגשות הזו, לילי באה לצעוק עלי, יש משהו מבאס בזה שהבחורה שאתה דלוק עליה רבה אתך על בסיס קבוע. איכשהו היא  הצליחה להוציא ממני הבטחה לעזוב את סבר מאוס, חבל רק שאני לא כול כך מקיים הבטחות. אבל באמת, הבחורה הזו היא משהו.

.

הפרק הקודם		הפרק הבא