אף אחד לא מושלם

אי פעם חשבת על זה? על למה? מרגע שאיימי זוכרת את עצמה, המילה למה יכלה לתאר חלק גדול מהאישיות שלה. למה זה לא מקובל לצעוק בציבור, למה השמש זורחת בבוקר ושוקעת בלילה? זה תמיד היה למה, אך אף פעם לא איך.
נערה בעלת עיניים כחולות אפורות יושבת על כיסא שחוק בכיתה שמכילה אולי 10 תלמידים. היד שלה כואבת מכמה שהיא הייתה צריכה לכתוב, ואם היא יכלה לבקש כל משאלה שבעולם, היא הייתה מבקשת שיהיו לה שמונה ידיים. אולי גם שמונה רגליים. ככה בכל פעם שיד אחת תתעייף היא תעבור ליד האחרת.

"מי יודע מה ההבדל בין פונקציה קווית לפונקציה מעריכית?" שואל המורה. הוא נמוך, כמעט כמו הוביט, והפנים שלו מקווצות. הוא מסתובב בכיתה ומחפש את הילד המסכן שיצטרך לטעות מול כל הכיתה. איימי כבר יודעת את הבדל, אבל היא לא מרימה את ידה, אבל היא מכינה את עצמה למקרה שהילד המסכן יטעה, והמורה יפנה אליה כדי שתתקן אותו.

"קווין." אומר המורה. נער עם עיניים חומות-ירקרקות ושיער שחור כזפת מרים את ראשו מהשולחן. הנערה אינה מכירה אותו, הוא כנראה תלמיד חדש.

"איך מסבירים את זה?.....אוקי, אז יש לי פליירים למסיבת פיצה," כל שאר הילדים צוחקים וקווין מחייך. אפילו איימי מחניקה גיחוך. "אני מחלק פלייר אחד לך, המורה. ואני מחלק אחד...לך, עלמתי." הוא קורץ לעברה של איימי ואיימי מסתובבת לעברו.

'נחמד מצדך להזמין אותי למסיבת פיצה כשאתה לא יודע מה השם שלי.' היא רוצה להגיד, אבל מסיבה לא ברורה היא משתיקה את עצמה.

"כל אחד מכם יזמין 2 אנשים, וכל בן אדם שתזמינו יזמין גם הוא שני אנשים. וזאת פונקציה מעריכית. בפונקציה קווית אתה נותן הזמנה לשני אנשים וכל אחד מהם מזמין עוד אחד וכך הלאה." אומר קווין וחוזר להביט בשולחנו.
המורה ההוביט מהנהן, "זה היה הסבר...סביר. איימי, רוצה לתמצת בשביל כולנו?" הוא מחווה לכיוונה. הנערה עם העיניים בגוון הכחלחל מהנהנת במהרה.

"ההבדל טמון באופי השינוי של ערך הפונקציה בהתאם לשינוי של המשתנה הבלתי תלוי. בנוסף, בפונקציה קווית השיעור קבוע, בעוד שבפונקציה מעריכית השיעור משתנה בצורה אקספוננציאלית. הגרף של פונקציה קווית ישר בעוד שהגרף של פונקציה מעריכית עקומה." אומרת איימי בקול רם וברור.

"וקווין תיאר לנו את הפונקציה המעריכית של 2 בחזקת איקס, ואת הפונקציה הקווית של שני איקס." לרגע אחד קווין היה יכול לחשוב שהיא מחייכת לעברו, אבל ברגע הבא החיוך נעלם כמעט כאילו מעולם לא היה שם. לאיימי ג'קסון-צ'ייס אין זמן או כוח לבנים בתיכון.

"אני שונאת את זה אמ. אני פשוט שונאת את זה. החיים שלי כל כך משעממים. כל היום מתבזבז על למידה. אני יודעת שאת כנראה עומדת להגיד שזה עדיף על גיל ההתבגרות שלך, אבל זה לא. אני מרגישה כאילו אני נמצאת באותו המקום שהייתי בו לפני שנתיים, אף על פי שלמדתי כל כך הרבה דברים חדשים. ההתבגרות הרגשית שלי היא אפסית, כי אין לי רגשות. אני רובוטית של עצמי. אולי זאת כל המטרה של בית הספר.
בכל מצב, בהצלחה באוניברסיטה, אני כבר מתגעגעת אלייך.

נערה עם שיער שחור גלי שבתקופה כלשהי היה קצר ונפוח חושבת וחושבת עד שהיא מגיעה להחלטה, שינוי חייב לקרות. אולי היא תפסיק להמנע מבנים כאילו הם האבעבועות השחורות באמצע מלחמת העולם השנייה, אולי היא תגלח את הראש, היא תעשה כל דבר בשביל להפסיק את התחושה הזאת. והיא נשבעת שלא להרגיש אותה שוב לעולם.

"היי." אומר נער עם עיניים חומות-ירקרקות ומבהיל אותה.

"קווין," היא מפטירה לעברו. "ממש הצלחת בכיתה בשבוע שעבר. אנחנו יכולים להיות צוות מצוין. אני אהיה הזאת שאף אחד לא מסוגל להבין, ואתה תהיה חביב הקהל." הנערה צוחקת מהבדיחה של עצמה ומסתובבת בשביל ללכת. לפני שהיא מצליחה, קווין אוחז בידה.

לאחר כמה שניות של שקט, איימי מושכת את היד שלה בחזרה והולכת אל השיעור הבא שלה שאמור להתחיל בעוד כמה דקות.

"איימי. היי." אומר ג'ייסון, אחיה הגדול, ברגע שהיא חוזרת הביתה. איימי מחייכת לעברו בעודה זורקת את התיק על הספה.

"אני לא יודע מה זה בדיוק, אבל משהו בך שונה פתאום. את לא לוקחת סמים כן?" ג'ייסון שואל ומצטער על כך כשאיימי זורקת לו כרית על הראש.

"ג'ייסון, רק בגלל שאמילי עשתה שטויות לא אומר שאני אחזור על הטעויות שלה. אני מצטערת, אבל זה ללא ספק הגיע לך. אסור לי להיות פשוט שמחה?" היא שואלת וצופה בג'ייסון כשהוא מגיע להבנה.

"אז זה בחור! הו, את נדפקת." אומר ג'ייסון ואיימי מעוותת את פניה. "ברצינות? אתה אפילו לא פגשת אותו. איך אתה כבר יכול לדעת שאומר לקרות משהו רע." אומרת איימי, אבל אפילו היא יודעת שהסיכוי שמשהו רע יקרה עם קווין יותר גדול מהסיכוי שהיא תמצא אהבה אמתית. אבל היא תנסה בכל זאת, כי זה משהו שאיימי החדשה תעשה.

"איימי," אומר קווין, בעוד שהיא באמצע לסדר את הלוקר שלה. היא מתעלמת ממנו לחלוטין. "איימי. בבקשה תקשיבי לי." הוא אומר עם מבט מתחנן בעיניו. איימי מביטה בו ומחייכת. "מה קרה?" היא שואלת.

"זה היה התערבות. כל העניין הזה. אני לא יכול לתת לך להיפגע בצורה הזאת." איימי משתתקת. אז זה היה שקר. הוא ניצל אותה. אבל גם היא ניצלה אותו, בשביל ההתחלה החדשה שלה, אז למה זה כל כך כואב?
הוא הולך משם מהר, ואיימי לראשונה בחייה מבריזה משיעור.

"ג'ייסון?" שואלת איימי מהמקום שלה בספה. "מה אתה חושב שאימא ואבא עומדים לעשות לי?" היא שואלת וסוגרת את הספר שלה. "זאת בכל זאת הפעם הראשונה שלך. אבל את יודעת איך אימא מתנהגת בכל מה שקשור ללימודים שלנו. יותר מעניין אותי לדעת למה עשית את זה. חשבתי שהלימודים אומרים בשבילך הכל, לא?" הוא שואל עם מבט מסוקרן בעיניו הירקרקות.
"רציתי שינוי, אני מניחה." אומרת איימי, העיניים שלה נוצצות והיא שונאת את זה. אבל היא לא יכולה לעצור אותן.
"רוצה שאני אגזור לך את השיער?" שואל ג'ייסון וזוכה בחיוך והנהון מצד אחותו.

נערה עם שיער קצרצר ושחור, יושבת על ספסל. על ידה יושב נער. היא מתקרבת אליו ומנשקת אותו, והשפתיים הרכות של שניהם מתערבבות במין מערבולת סוערת של רגשות. איימי לא עושה את זה כי היא רוצה להשתנות, קווין לא עושה את זה כי הוא רוצה להיות פופולרי. שניהם התבגרו מאז רגשית.
אז למה איימי מנשקת אותו? אתם תשאלו. והתשובה של איימי תהיה, כי ככה.

הפרק הקודם