אבל וולדמורט...

היי,

מהפרק הזה כנראה יהיו ניגודים לספרים שאחרי פרסי ג'קסון כי לא קראתי אותם.

אז בבקשה אל תנסו להעיר לי בתגובות כי אני לא רוצה ספוילרים.

בנוסף, הפרק הזה הוא פרק מעבר אז ניסיתי לגרום לו להיות מצחיק.

אם אתם מעדיפים שאני לא אעשה דברים כאלה (פרקי מעבר ובדיחות) בעתיד, אני אשמח שתכתבו תגובה על זה.

תהנו                                                                                                                                    

פרסי ישב ברכבת בדרך להוגוורטס.

הוא הסתכל על הילדה היחידה שנשארה בתא מלבדו ומלבד אנבת'.

הארי והילד האחר, נוויל, הלכו לארוחת צהריים עם פרופסור ל... טוב, זה נשמע לו מגוחך אך הוא לא יכל להכחיש את זה יותר.

הם אכלו ארוחת צהריים עם מורה לשיקוים.

הוא זכר שהארי אמר שקוראים לה לונה.

היא קראה ירחון שפרסי לא הצליח לקרוא את שמו. (והעובדה שהיה הפוך לא עזרה...)

אנבת' ישנה לו על הכתף, ושערה הבלונדיני גלש לו על היד.

הוא הסתובב לכיוון החלון, הנוף היה מרהיב, אך פרסי לא יכל להפסיק לחשוב למה לעזעזל הוא הסכים לבוא להוגוורטס.

הוא נזכר בשיחה שהייתה לו עם אמא שלו ועם אנבת' שבוע לפני.

אמא שלו שמחה לראות שהוא לא מת (למה היא חשבה שכמה חתכים בבטן יהרגו אותו?) אבל לא הסכימה לו ללמוד בהוגוורטס.

למזלו, דמבלדור, מנהל בית ספר הוגוורטס, הצליח לשכנע אותה שהאבטחה בהוגוורטס כבדה וששום מפלצת לא תתקוף את פרסי.

אחרי השיחה איתה הוא התקשר לאנבת'.

זאת הייתה טעות לדבר איתה ליד הארי.

בהתחלה היא צרחה עליו שהוא אידיוט, אחר כך היא אמרה לו שלתת לקוסמים לקחת אותו הייתה טעות טיפשית (כי מסתבר ממש קל להתנגד לאנשים כשהוא מעולף), ובסוף היא התעקשה לבוא להוגוורטס.

דמבלדור אמר שזה בסדר מבחינתו ואחרי זה אנבת' ניתקה כדי לקבל רשות מאבא שלה.

להארי לקח 8 דקות להפסיק לצחוק על פרסי.

פרסי נשאר לישון אצל משפחת וויזלי.

הם היו משפחה גדולה (הארי סיפר לפרסי שהוא לא פגש את כולם) שחיה בבית קטן.

הארי וחברה שלו, ילדה בשם הרמיוני, גם נשארו לישון שם.

פרסי ישן בחדר משותף עם הארי ורון, שהיה (כצפוי) חבר של הארי.

פרסי, הארי, רון והרמיוני בילו את זמנם בהסברים על קוסמים וחצוים.

להפתעתו של פרסי, הרמיוני הכירה חלק מהמיתולוגיה היוונית.

פרסי נזכר בשיחה שבה הוא הציג את עצמו בפני רון והרמיוני.

זה היה בערך שעה אחרי שהוא הגיע ל"מחילה" ביתם של הוויזלים.

הם ישבו בחדר של הארי, רון ופרסי.

"הארי למה אנחנו מדברים פה?" שאלה הרמיוני.

"אתם תבינו עוד רגע" הארי ענה לה "פרסי, אלה רון והרמיוני."

"היי, אני פרסי ג'קסון." זאת הייתה נראת לו דרך טובה להתחיל את השיחה "ואני חצוי"

"אתה מה?" רון שאל
"חצוי"
"כשאתה אומר חצוי אתה מתכוון לחצי של מה?" הרמיוני שאלה

"חצי אל" פרסי אמר

הוא נאלץ להשתמש בכל כוח רצונו כדי לא לצחוק כשראה את התגובות של רון והרמיוני

"אז אתה טוען שאבא שלך זה אלוהים?" רון שאל

"לא, ברור שלא" פרסי כבש את הרצון לצחוק לנוכח המבט של הרמיוני "אני אומר שאבא שלי הוא פוסידון."

"פוסידון כמו האל מהמיתולוגיה היוונית?" הרמיוני שאלה

פרסי הופתע מכך שהיא הכירה את המיתולוגיה "כן, רק בלי הכמו"

"על איזו מיתולוגיה מדובר? ואבא שלו הוא מי?"

אחרי הסבר קצר נראה היה לפרסי שרון מבין את כל מה שהוא אמור לדעת

"אז אתה אומר שאבא שלך הוא אל הים?" רון שאל בטון מלא ספק

"כן"

"ושהאולימפוס נמצא בקומה שש מאות בבניין האמפייר סטייט?" הפעם הרמיוני שאלה את השאלה, אבל היא לא נשמעה לפרסי כמו מישהי שחושבת שהם לגמרי משוגעים.

"כן"

"ושיש מחנה שמרכז את כל החצוים למקום אחד?" רון שאל באותו טון כמו מקודם.

"כן"

"ושאין לך הוכחות כי אין מקור מים טבעי קרוב אלינו?" הרמיוני שאלה

"כן, אבל גם אז לא בטוח שתראה את זה"

"ואתה מאמין לזה, הארי?" רון שאל בטון שהתחיל להימאס על פרסי

"כן" עכשיו הארי ענה

"ואתם מצפים שאני אאמין לזה?" רון שאל

"רון, גם דמבלדור מאמין להם אז אולי זה לא כזה מופרך" להפתעתו של פרסי הרמיוני הייתה הדוברת "אחרי הכל, גם אני והארי לא האמנו כשאמרו לנו שאנחנו קוסמים"

רון נראה מופתע מתשובתה של הרמיוני "עדיין לא השתכנעתי לגמרי"

"רון, כמה יציב הבית שלך?" פרסי שאל את רון

רון נראה מופתע אפילו יותר "קסם מייצב אותו, אז הוא כנראה די יציב"

"אנחנו יכולים לצאת לחצר שלך לרגע?" פרסי שא"למה?" רון שאל

"רצית הוכחות, לא?" פרסי התחיל להנות מהמבט המופתע של רון

הם ירדו לחצר הבית של רון (הקוסמים קראו לו המחילה)

"רון, המשפחה שלך מסתכלת לכיווננו?" פרסי שאל

"לא" רון ענה, עדיין מבולבל

"יופי" פרסי לא ידע אם כל הקוסמים מסוגלים לראות דרך העירפול והוא לא התכוון לקחת את הסיכון "תשבו"

במפתיע, כולם צייתו לו.

פרסי התיישב בצורה שנראתה תמימה, אך מטרתה הייתה להשיג לפרסי גישה מירבית לקרקע.

הוא הרגיש את מי התהום מתחת לאדמת הבית של רון וניסה למקד אותם בנקודה קרובה אליו.

הוא עודד אותם לעלות למעלה.

"פרסי, מה אתה עו..." הארי החל לשאול אך רעידת האדמה המיניאטורית שהחלה להיווצר סביבם קטעה אותו.

אחרי לא יותר מכמה שניות, זרם מים עלה מהאדמה ושטף את כולם.

הארי, רון והרמיוני היו רטובים אך פרסי נותר יבש (כמובן).

שלושתם הסתכלו על פרסי, פעורי פה.

"אני חושב שכדאי שתחליפו בגדים" פרסי אמר וכבש את צחוקו.

"כן, אני חושב שכדאי" רון אמר.

אחרי חצי שעה והמון הסברים על הכל, רון הודה בזה שחצוים אמיתיים.

עכשיו, רון והרמיוני ישבו בתא המדריכים.

הדלת של הקרון שלו נפתחה וקטעה את מחשבותיו.

נוויל וילדה שפרסי זכר שהייתה אחותו של רון (הוא נזכר שקוראים לה ג'יני) נכנסו לקרון.

"היי" אמרה ג'יני.

"היי" אמר קול מימינו.

פרסי לא שם לב שאנבת' התעוררה.

"עוד כמה זמן אנחנו אמורים לנסוע?" אנבת' שאלה

"אנחנו אמורים להגיע להוגוורטס בעוד בערך חצי שעה" ג'יני ענתה לה "כדאי נלך להחליף לגלימות"

"אנחנו באמת חייבים ללבוש את זה?" פרסי שאל

"כן" ג'יני ענתה "אבל זה לא אמור להפריע לך"

פרסי הלך עם אנבת' והם החליפו לגלימות. הם שוייכו באופן אוטומטי לגריפינדור כדי שלא ימשכו תשומת לב מיותרת בטקס המיון (לפרסי היה חשד שדמבלדור רצה להשאיר את פרסי ואנבת' ליד הארי כדי שהוא ישגיח עליהם).

כפרסי ואנבת' חזרו לקרון, פרסי שאל את נוויל וג'יני איפה הארי.

"אנחנו לא יודעים" ג'יני ענתה "הוא אמר לנו שהוא הולך בלי לפרט לאן."

לאחר חמש דקות, הרכבת נעצרה.

הם הגיעו להוגוורטס.

הפרק הקודם