ניסים יש רק באגדות

איש גדול מימדים קיבל את פנייהם,
"שלום אני האגריד, שומר הקרקעות" הוא הציג את עצמו והכניס אותם לטירה.

מכשפה עם גלימה ירוקה, כובע מחודד ומשקפיים מרובעות עצרה אותו
"אני יקח אותם מכאן, תודה" אמרה להאגריד

"אני פרופסור מקגונגל. אני סגנית המנהל עוד מעט תעברו מיון לבתים"
היא הובילה אותם לחדר קטן ואמרה להם לחכות... כעבור כמה דקות ולחשושים פרופסור מקגונגל נכנסה לחדר הקטן והובילה אותם לאולם הגדול. הוא היה ענקי, ושום דבר שהוא ראה בימיו לא השתווה לו!, הם נעמדו בשורות צפופות והטקס התחיל.

מרוב התרגשות עד עכשיו נואל לא שם לב שהוא נפרד מאלבוס ולא ראה אותו עוד מהרכבת.
"היי, חכה לי" נשמע ילד נדחף מאחורה, זה היה אלבוס.

"לאן ברחת?" שאל אלבוס בלחש

נואל התחיל לענות כשראה את מקגונגל מניחה שרפרף ליד מצנפת מלוכלכת (הוא כבר הבין שזאת מצנפת המיון שאלבוס סיפר לו עלייה, ואחר כך גם מקגונגל)

המצנפת התחילה לשיר:

אני נראית קצת עלובה
אך אל תזלזלו בי,
כי כל הכובעים כולם
בזאת לא יתחרו בי:

לי אין נוצה או מצחייה
ולא פינות שלוש,
אך בעניין של למיין
תמיד אני בראש

כי כל אדם אשר יחבוש
אותי על הקרקפת-
כל מחשבה אצלו בראש
מיד אליי נשקפת.

אם אומץ-לב ותושייה
אמצא אצלו במוח,
אודיע חיש:את זה האיש
לגריפינדור לשלוח

אך אם בגולגלתו אמצא
טוב-לב ואורך-רוח,
אודיע כי להפלפאף
הוא מועמד בטוח.

לריינבנקלו אשלח את זה
שבראשו חרוט,
כי תכונותיו המובילות:
תבונה ולמדנות.

אך באשר אמצא עורמה
ושאיפה לכוח,
אורה מייד את התלמיד
לסליתרין לשלוח.

על כן חבשו! אל תחששו!
אין חכמה כמותי.
ואם חס ושלום אטעה,
אני אבלע אותי.

כעבור כמה נאומים מצד המנהל נוויל התחילו השמות להיקרא.

"אלן דו'ג" נקרא וילד עם נמוך עם שיער אדמדם ומשקפיים עלה לבמה
"הפלפאף" המצנפת קראה, הילד הלך לכיוון שולחן ביתו החדש....

כך עברו שמות על שמות כשנשמע השם "ווד נואל"

נואל התרגש וחבש את המצנפת.
הוא שמע אותה אומרת לו, אך לא האמין...

"אוו, אני זוכרת שאביך התמיין, אתם כל-כך דומים"

נואל נבהל "מיהו?" לחש לאוזן המצנפת, המצנפת לא ענתה.

"גריפינדור" נואל שמח, ממה שהוא הבין גם אלבוס רצה להיות שם.

הוא ישב בשולחן ליד שתי ילדות (נראות כמו תאומות) עם שיער בלונדיני אסוף בשתי קוקיות בצדדים מצד ימין, ומשמאלו ילד שמן קירח (שלושת אלה היו תלמידי שנה ראשונה גם כן).

"וויזלי רוז" נואל זכר את השם הזה, זאת בת-דודתו של אלבוס.
"ריינבקלו" רוז לא ידעה אם להיות שמחה או עצובה, היא לא בגריפינדור, אבל גם ריינבלו מצוין.

בנתיים נואל התחיל בשיחה אם הילד הקריח, שמו היה סדריק דרו. הוא היה בן מוגלגים גם הוא. (למרות שנואל היה חצוי דם). נואל הרגיש כאילו הילד מבין אותו ואת הרגשתו בקשר להוגוורטס.

"פוטר אלבוס" אלבוס רץ לכיוון המצנפת והתיישב על השרפרף.
"גריפינדור"  נשמע כעבור חלקיק שנייה, נואל הרגיש הקלה, לפחות הוא כבר מכיר מישהו מאלה שיהיו איתו בבית.

 הפרק לא יצא משהו, תגיבו!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא