תלמידה חדשה

אמה חזרה מארוחת הצהרים בהרגשה שטוב לה ושפה יבינו אותה. המורים היו מקסימים חוץ מאחד... היא ניסתה להיזכר בשמו וכל מה שהיא זכרה שהוא קר ורחוק ושהשיער שלו היה צריך דחווווף חפיפה. דמבלדור היה מצחיק עם הכובע הסגול שלו והגלימה על הכוכבים והמורה הזאת... איך קוראים לה? ספרייט? היא צריכה ללכת לרחוץ ידיים. כמות הבוץ שבציפורניים שלה..איכס.

אמה חשבה שעכשיו זה הזמן לעשות טיול כדי להוריד את ארוחת הצהריים, לקחה את המפה ויצאה למדשאות. אלוהים אדירים!! חשבה, עצום פה!! האגם נצנץ לאור השמש והמדשאות נראו כמו שמיכה ענקית רכה וירוקה. מי צריך יותר מזה?
היא ראתה בקתת עץ קטנה בקצה של המדשאות, קרוב ליער ובגלל שנחה עליה הרוח היא הלכה לבדוק מי גר שם.
היא דפקה בדלת שלוש דפיקות קצרות ושמעה נביחה, "אתה שקט פנג אתה ארצה!", ואז אדם אחד פתח לה את הדלת. הוא היה ענק. הגובה שלו הוא בטח שניים-שלושה מטרים! חשבה לעצמה אמה בזמן שעמדה ובחנה אותו.
"אני יכול לעזור לך פה איכשהו? זה עוד לא זמן לתלמידים עכשיו את יודעת..."
"כן אני יודעת. אני אמה והגעתי יום אחד קודם בגלל שאני בת 13 ורק עכשיו מתחילה את הוגוורטס..." "נעים מאוד אני האגריד. תיכנסי לתה?" "בשמחה" חייכה אליו אמה ונכנסה לבקתה קטנה- בינונית שכללה מיטה, אח, שיש ושולחן אוכל עגול מעץ. ליד המיטה, כלב גדול, שחור ונוטף ריר ישב בסלסילה שלו ואכל משהו שנראה כמו בשר חי.

אמה התיישבה והאגריד מזג לה תה ולעצמו משהו מתוך בקבוק ארוך. אחרי שהיא סיפרה לו קצת על עצמה הוא סיפר לה מה הוא עושה במסגרת תפקידו כשומר הקרקעות וכמורה. הם דברו קצת על הלימודים ועל מה אמה מצפה מהשנה הקרובה ונהנו מאוד זו בחברתו של זה. היא מצאה את האגריד כאדם משעשע מאוד שנעים לצחוק איתו והוא מצא את אמה כנערה שיכולה לשמש אוזן קשבת לכל מי שרוצה (הוא סיפר לה על נורברט ועל עוד כל מיני דברים שרצה להשיג ולא יכל).

בשעה 6 אמה הלכה שוב לאולם הגדול לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן עלתה לחדרה להתקלח ולישון.

נו... רע כבר לא יהיה פה- אמרה, ונרדמה.

הפרק הקודם		הפרק הבא