הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה

"לא מפריע לך שג'יימס הזמין את קלי ג'ונסון ללכת איתו לנשף?" שאלה אליס אחרי שהם יצאו מטווח השמיעה של קלי וג'יימס.

"לא ממש," אמרה לילי. "זה אמור להפריע לי?"

"כן! הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה מתקרבת!"

"אני לא מתכוונת לצאת איתו בפעם השלוש מאות חמישים ושמונה," אמרה לילי בתקיפות.

"כן את כן," אמרה אליס. "אני חושבת שג'יימס ממש התבגר השנה."

"כן בטח," לילי גלגלה עיניים. "הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה שאת מדברת עליה, לא עומדת להתרחש."

"כן היא כן," אמרה אליס. "אני אומרת לך, אני מסוגלת לחזות את העתיד."

"ברור."

"לפחות יותר טוב מפרופסור ווילסון," מלמלה אליס.

לילי פרצה בצחוק. "הוא לא מסוגל לחזות אפילו מה יקרה בעוד דקה!"

"אז יש לי סיכוי, לא?" שאלה אליס.

"לא," אמרה לילי. "אני לא אצא עם ג'יימס. חוץ מזה, אני חושבת שהוא כבר ויתר עלי."

"מה שתגידי," אמרה אליס.

שתי הבנות נכנסו לשיעור תולדות קסם משעמם במיוחד.

"אליס!" לחשה לילי כשאליס נרדמה באמצע השיעור.

"מה?"  אליס התרוממה בבהלה.

"התחלת לנחור בקול," השיבה לילי בלחישה.

"אה..." העיניים של אליס התחילו להיעצם שנית. "תסכמי גם בשבילי, טוב?"

לילי נאנחה בייאוש והמשיכה לסכם. "יש דברים שלא משתנים..."

"לילי?"

לילי הרימה את מבטה מספר הלימוד שקראה.

ג'יימס עמד מולה במבט נבוך.

"הממ?"

"אני חושב שזה שלך," אמר ג'יימס, מושיט לה שרשרת זהב דקיקה.

לילי שלחה יד לצווארה בבהלה.

השרשרת לא הייתה שם. היא בטח נפלה במהלך יום הלימודים בלי שהיא שמה לב.

"תודה פוטר," היא אמרה ולקחה ממנו את השרשרת.

ג'יימס נראה כאילו הוא רוצה לומר משהו נוסף, אבל הוא התחרט לפני שהספיק להגיד אותו.

לילי כבר חזרה לספר הלימוד, ולא ממש שמה לב לכך.

"לילי," אמר ג'יימס לבסוף.

"מה?" אמרה לילי, סוגרת את הספר בטריקה, מבינה שהיא לא תזכה לסיים אותו היום.

"אנחנו יכולים לפתוח דף חדש? כלומר," הוא מיהר להסביר את עצמו. "אני די הצקתי לך בשנים האחרונות-"

"להציק זאת לא מילה," מלמלה לילי.

"כן," הסכים ג'יימס. "אני ממש מצטער. זה היה לא בוגר מצידי ולא הייתי צריך לעשות את זה."

לילי הביטה בו במשך כמה דקות. "זה בסדר. אני חושבת שטיפול פסיכולוגי מתאים יכול לשקם אותי."

ג'יימס צחק.

"אז שולם," הוא אמר, מושיט לה את הזרת.

"שולם," אמרה לילי, משלבת את הזרת שלה בשלו.

ג'יימס חייך אליה והלך לעבר המדרגות שהובילו למגורי הבנים.

"ג'יימס," אמרה לילי לפתע, מסתובבת לעברו.

"מה?" אמרה ג'יימס נעצר במדרגה השנייה.

"אני חושבת שאתה תוכל להיות מדריך ראשי ממש טוב."

ג'יימס חייך אליה שנית ועלה במדרגות.

"רק אל תשכח את הסיור היום!" היא צעקה בזמן שהוא עלה במדרגות.

"יש סיור היום?" ג'יימס חזר כמה מדרגות למטה.

"אל תתחיל איתי," אמרה לילי, אפילו לא מביטה לעברו.

היא ממש יכלה לשמוע את ג'יימס מחייך מאחורי גבה כשעלה במדרגות בפעם השלישית.

לילי נשארה בחדר המועדון הריק וניסתה לעכל את מה שקרה עכשיו במשך כמה שניות ארוכות.

אולי ג'יימס באמת התבגר.

מצטערת על העיכובים...

מקווה שתמשיכו לקרוא!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא